Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 68

"זה השולט באחרים הוא אולי בעל עוצמה, אך זה השולט בעצמו הוא חזק יותר עדיין." - לאו-צה.

*

עצמתי את עיניי שמשקפי השמש מונחות על זוג עיניי הבהירות. השמן שיזוף היה מרוח על גופי והשמש שרפה אותו והשחימה את עורי. הכובע שלי היה על ראשי והסתיר את פניי מפני השמש.

ניסיתי להירגע ממה שראיתי קודם בביתו של אביאור ונתתי לרוח להכות בפניי.

צלצול הטלפון שלי הפריע לי בשלווה הנעימה שתפסה אותי ועניתי לטלפון מבלי לראות מי מצלצל אליי.

"תינוקת." קולו הנמוך של אביאור נשמע מהקו השני של הטלפון ואני רק התחרטתי על הרגע שעניתי לשיחה שלו.
"מה?" השבתי בשקט והסטתי את מבטי לאנאל ששכבה על המיטה ועל ארד שישב על הכיסא ודיבר עם חבר שלו, כאשר הוא קולע ענבים לפיו.

"מה את עושה?" אביאור שאל אותי בסקרנות ואני חיזקתי את הכובע על ראשי. השמש הזאת גורמת לי כבר להזיע בכל הגוף.
"אני בים, למה אתה שואל?" השבתי לאביאור בחוסר עניין והיה ניתן לשמוע בקולי שאין לי כוח להמשך השיחה.

"סתם, משעמם לי במשמרת, אין כאן נפש חיה." קולו הצרוד והסקסי של אביאור נשמע מעבר לקו הטלפון. היה לי חשק לחבק אותו כרגע, אבל תמונת הנשיקה של אמילי על השפתיים שלו לא חודלת מלעזוב את ראשי.

שתקתי ולא עניתי למשפט האחרון שאמר והייתי עצבנית כל כך והקטע הוא, שזה בכלל לא באשמתו.

"אולי תבואי אליי? תהיי איתי קצת, אני עוד שעה מסיים ואת גם ככה בחוף שהוא בערך רבע שעה ממני." אביאור לחש לי בחיוך מבעד לקו הטלפון ועצמתי את עיניי בחוזקה. הוא לא מודע לכלום ממה שקורה, הוא בטוח שהכל בסדר.

"אולי יותר מאוחר." השבתי לו בשקט וסידרתי את הכובע על ראשי. השמש הזאת מחממת בטירוף.

"נו בואי אליי, אני מתגעגע אלייך. את יודעת שחלמתי עלייך בלילה." אביאור התחנן אליי ואני פלטתי אנחה קטנה ובדקתי אם יש לי פס שיזוף בתחתון.
"מה חלמת?" שאלתי בשקט וניסיתי לשחק אותה מתעניינת. זה מהרגעים האלה שאהי רוצה פשוט את השקט והשלווה של הים ולא להתעסק באביאור ובבעיות שלנו אחד עם השנייה.

"חלמתי שאנחנו הולכים בשדה כזה ומתנשקים המון, זה הרגיש ממש אמיתי, כיאלו השפתיים שלך מנשקות אותי." אביאור אמר בקולו הצרוד ואני מגלה עם הזמן את הרומנטיקה והקיטשיות המתגברת שלו.

השפתיים שלי מנשקות אותו?
למדתי בחיי שהסיבה היחידה להרגשת דברים מוחשית בחלומות היא בגלל שהם באמת קורים לך באותו הזמן.