Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 19

"כאשר אתה אומר שאתה מסכים למשהו בעקרון, אתה מתכוון שאין לך כל כוונה ליישם אותו בפועל." - אוטו פון ביסמארק.

*

"שלא תחשוב על זה אפילו." הרמתי את קולי שפי עמוס בבשר עשיר בחלבונים והרבצתי לאצבע של אביאור שנכנסה לי לצלחת. הוא חייך אליי את החיוך המדהים והישר שלו ושילב את ידיו מעל השולחן, מביט בתאווה על האוכל שלי.

"אלוהים אדירים, את הבחורה הכי רעבה שראיתי בחיי." הוא אמר לי בקולו הנמוך, מביט בי בעיניים משועשעות. נגסתי ביס ענק בהמבורגר הענק שהזמנתי.

330 גרם, הכי מתבקש.

"ידוע, מתוק." חייכתי בציניות ולגמתי מהקולה שלי, מביטה בחיוך שנמוג במהירות משפתיו. אביאור סיים את ההמבורגר הכפול שלו לפני 10 דק' ובמשך כל הזמן הזה, ניסה לגנוב לי צ'יפס מהצלחת.

"מתוק? את חייבת להפסיק לקרוא לי ככה, אני מרגיש כמו ילד קטן." הוא רטן בפרצוף רציני על הכינוי שנהגתי להשתמש בו. משכתי בכתפיי, כיאלו לא ממש אכפת לי ונגסתי עוד בית בהמבורגר, גורמת לאביאור להסיט עיניו אל הפה שלי.

הוא שונא שאני קוראת לו ככה.
איך אני תמיד אומרת, תתמודד.

"אז תפסיק לקרוא לי תינוקת." אמרתי בפה מלא והוא נגעל ממני, אז הגעלתי אותו עוד יותר וצחקתי שרואים את הבשר של ההמבורגר בפי. אני מגעילה אני יודעת, אבל לא אכפת לי ואני לא מתביישת ממנו.

אביאור הוא כמו אחי הגדול.

אחרי שהתעלפתי ואיבדתי את הכרתי אחרי החבטה שפלג החטיף לי שפתח את הדלת עליי, פינו אותי לאחות בית הספר והיא נתנה לי משחה וכדור נגד הכאבים בראש מהחבטה.

אבל עכשיו אני בסדר,
אולי כי אני כרגע עם אביאור.

"אבל את באמת תינוקת." אמר לי בשקט ובחיוך קטן, גורם לי לחייך אליו חיוך ציני ולהתעלם מההערה הצפויה שאמר. גילגלתי את עיניי והוא שלח באיטיות את האצבע שלו לצלחת הצ'יפס שלי, חושב שאני לא שמה לב.

הרבצתי שוב לאצבע שלו והוא החזיר אותה לחיקו בפחד ממני.

"אי אפשר צ'יפסון קטן? מה אני כבר מבקש?" התחנן אליי בצרידות והביט בי מלמטה, מנסה לשכנע אותי כאשר הוא מביט בי עם פרצוף הכלבלב שלו. לא יעזור חמודי, פשוט לא יעזור.

"תראה, אתה עדיין לא לגמרי מכיר אותי, בשביל להבין ש"- התחלתי להסביר לו שוב על החוקים שבנויים אצלי באופי ושלעולם אל אשנה אותם.