Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 51

"יש לי הרגל לשתוק כשמדובר במה שאינני יודע."- סופוקלס.

*

"אביאור מותק, בוקר טוב. תעיר את שילב לבית ספר." קול עמום ונשי נשמע באוזניי והדבר היחיד שהרגשתי זה ידיים מחבקות את גבי וראשי שוכב על דבר קשה.

"אין בעיה." קול צרוד נשמע באוזן שלי קרוב מאוד והרגשתי ליטופים נעימים שנכנסים מתחת לפיג'מה שלי ומלטפים את עורי החשוף. הרגשתי את השיער שלי מתפרע בעדינות.

"תינוקת, קומי." שמעתי קול צרוש לוחש באוזני וחיבקתי את הגוף המוצק שאני שוכבת מעליו, בסירוב לקום מהמיטה ולעזוב אותו.

"לא רוצה." מילמלתי מתוך שינה שהלחי שלי דבוקה לחזה השרירי של אביאור.

"יש לך בית ספר." אביאור הרים את קולו הנמוך והעביר את ידו בשערי. פקחתי את עיניי בעדינות. תחילה ראיתי מטושטש ולאחר עוד כמה מצמוצים אחרונים, ראיתי בבירור.

שכבתי על החזה המוצק של אביאור שחיבק אותי עם ידו האחת.

"אוף." רטנתי בצרידות של בוקר והתיישבתי על מיטתי בקושי. סידרתי את שיערי הקצר והחלק שבוודאי היה פרוע ונראה זוועה בבוקר ואספתי אותו לפקעת שיער מרושלת.

"איך ישנת? כבר קיבלת כאבי גב מהמיטה שלי?" שאלתי אותו בחיוך קטן שאני משפשפת את עיניי ומפהקת פיהוק קל. כיסיתי את הפוך שלי עד ירכיי והפיג'מה הפרוותית חיממה את עורי מהקור של סוף אפריל.

"לא אכפת לי לקבל כאבי גב, זה שווה את השינה לצידך." אביאור אמר בקול צרוד והתיישר על משענת מיטתי בסמוך לי. חייכתי אליו שהוא רכן לנשק את שפתיי נשיקה רטובה וקצרה.

"עכשיו זה בוקר באמת טוב." לחשתי לשפתיו שהתנתקתי ממנו בחיוך. הוא חייך אליי והעיף את הפוך מאיתנו.
"לגמרי." השיב וקם מהמיטה שהוא מרים אותי בין ידיו כמו תינוקת קטנה אל חדר המקלחת במטרה שנשטוף פנים ונצחצח את השיניים.

○●○●○●○

אם ובת נכנסו אל תוך המסעדה ועכשיו זה רק היה עניין של מירוץ בין המלצרים מי יגיע קודם ויצליח להשיג כסף מהשולחן. אני ואיתי החלפנו מבטים והתקדמתי במהירות רבה אל השולחן שאני משיגה אותו.

"שלום, אני שילב ואני המלצרית שלכם להיום. אלו התפריטים שלכן, אתן מוזמנות לעיין ולבחור, תקראו לי שתחליטו." הצגתי את עצמי בחיוך מנומס והנחתי את זוג התפריטים על השולחן הרחב.

"זה בסדר, אנחנו יודעות מה אנחנו רוצות, יש לנו מנות קבועות כאן." האמא המבוגרת אמרה בחיוך חביב ואספה את התפריטים בשבילי והניחה אותם בכף ידי. משכתי בכתפיי. יותר טוב.