chapter 1

17.4K 405 41
                                    

נואה הצעיר היה בדרכו הרגילה אל בית הספר ביחד עם שתיי חבריו הטובים ביותר .
נכנסים אל שערי בית הספר,
משוחחים על אותו משחק מחשב האהוב עליהם ביותר.
נואה המסכן בקושי סחב את גופו העייף , עיניו נעצמות עקב הלילה הארוך שהעביר עם עצמו , הנער השובב אינו יכל שלא לחשוב על קפטן נבחרת הספורט וכל הלילה העביר מפנטז עליו גונח מתחתיו.

" נואה !" ספנסר חברו ניפנף מול עיניו , מנסה לתפוס את תשומת ליבו של הנער
" תעזוב אותי " גנח בעייפות בעודם נכנסים בשערי בית הספר
" שוב פעם נשארת ער כל הלילה ?" ליאו שאל אותו מצידו השני , צופה בנואה אשר הינהן בראשו
" או , בחייך , אם אתה כל כך חרמן על מייקל תתפוס אותו כבר בחדר המקלחות ותתחנן שיזיין אותך , רק ככה זה יעבוד" ספנסר והפה הגס שלו צחק כשראה את לחיו של ליאו התמים מאדימות
" ספנסר!" ליאו כיסה את פניו הקטנות בשתיי ידיו , נאנח ביאוש
נואה רק גילגל את עיניו למראה שתיי חבריו , חושב מה היה קורה אם היה לו את האומץ לעשות את זה , רק מהמחשבה על המראה הזה איברו התחיל להקשיח
" אתה יודע שהוא סטרייט ,יש לו חברה, אין לי מה לנסות אפילו , אני רק אעשה לעצמי בושות" נואה אמר באכזבה , מביט אל שתי חבריו אשר נכנסו אל מבנה בית הספר , צועדים במסדרון הארוך אל עבר הלוקר שלהם
" הוא סטרייט כמו שאני חד קרן וורוד " ספנסר אמר , רואה איך ליאו קופץ בשנייה שמזכירים לו חד קרן
" הוא סטרייט ספנסר,אל תתדבר שטיות " נואה נעצר מול תא הלוקר שלו , מוציא את ספריי המתמטיקה
" אתה כנראה עיוור אם אתה לא רואה את המבטים שלו עליך " החזיק גם הוא את ספריו ושלושתם צעדו אל עבר כיתתם
" אל תנסה לגרום לי להרגיש יותר טוב , השלמתי כבר עם העובדה שלעולם לא אזכה לשכב איתו " נואה התיישב במקומו , מניח ישר את ראשו על השולחן , נאנח בעייפות
" מה שבאלך " מילמל ספנסר ונואה הרגיש איך עיניו נעצמות והוא נרדם , חושב מחשבות מלוכלכות על קפטן נבחרת הספורט שדופק אותו על קיר חדר המקלחות.

" מייקל!" נואה גנח יותר ויותר כשאיברו של מייקל חדר אל גופו במהירות , דוחף אותו עמוק יותר בכל פעם
" כן - מייקל ! תמשיך! " נואה הרגיש איך הוא עומד לגמור כל רגע
" אתה אוהב את איך שאני דופק אותך נכון ?" מייקל הגביר את תנועותיו , גורם לגופו של נואה לרעוד מעונג
" כן ! בבקשה ! זה כל כך טוב !" נואה שיפשף את איברו במהירות , מרגיש את האורגזמה הולכת וקרבה
"מייקל!" גנח חזק , צורח את שמו כשהרגיש שהוא עומד לגמור כל רגע
"נואה!" קרא בשמו
" נואה!"

"נואה קום !" נואה הרים את ראשו במהירות מהשולחן , מסתכל על הכיתה הריקה ועל ליאו שעומד מעליו
לחייו האדימו ובערו כשהבין שכל זה היה רק חלום , נשימותיו היו מהירות ופניו הזיעו, איברו עמד כל כך חזק שמיכנסיו התחילו להכאיב לו
" אני לא מאמין עליך !" ליאו צעק עליו מרים את קולו, אך עדין לא נשמע מאיים, הנער עם השיער הבלונדיני היה כל כך חמוד שגם כשצעק זה רק הפך אותו לחמוד יותר

"זה לא אשמתי , בחייך" נואה קם מכיסאו , מסתיר עם ספריו את הבליטה במיכנסיו, מחייך אל עבר ליאו התמים
"היה לך מזל שאף אחד לא שמע אותך " ליאו אמר בעודם צועדים אל עבר שירותיו בית הספר , נואה היה חייב לסדר את עצמו כדי שלא יראה כאילו עבר עכשיו סקס סוער במיוחד , אך ברגע כשנכנסו לשירותים דמותו של מייקל הופיעה מולם, הרסה לנואה המסכן את התוכנית .
נואה הרגיש את ליבו פועם במהירות , סורק את גופו הארוך והשרירי של מייקל , את שיערו החלק והפרוע, את גקט הנבחרת שכל כך תאם לו , גקט שחלם ללבוש אותו אחריי שיתעורר במיטתו של מייקל כל בוקר.
עיניו הירוקות והחודרות גרמו לנואה לפרפר רק מלהסתכל עליהם
" או היי מייקל " ליאו אמר בחיוך ממזרי , מביט אל עבר נואה שכנראה קיבל התקף לב , ספריו עדין על מפשעתו
"היי ליאו" קולו הצרוד העביר בנואה צמרמורת , אלוהים יודע כמה פעמים דימיין את הקול הזה לוחש לו באוזן בזמן שמייקל מזיין אותו
" נואה ,לא תגיד שלום למייקל?" ליאו התגרה בו , מגחך מעט
נואה רק לקח את רגליו וברח משם , רץ אל שירותיי הקומה העליונה , ממהר לטפל בבעיה שצמחה לו למטה.

Mr.blackWhere stories live. Discover now