Mr.black

chapter 7

נ.מ נואה:

קמתי במהירות מהספסל בחצר הבית ספר , חוזר לכיתה ואוסף את דבריי, מתעלם מצעקותיה של המורה ושאלותיו של ליאו ששאל אותי לאן אני הולך .
יצאתי ממבנה בית הספר ולאחר מכן מהשער ,
אני לא מתכוון לתת למר בלאייק את מה שהוא רוצה,אני לא שלו ולעולם לא יהיה שלו , אם הוא חושב שהוא יכול לקחת סתם נערים ממועדון ולכלוא אותם בבית שלו אז הוא טועה , ולא אכפת לי עד כמה מסוכן הוא.

צעדתי במדרכת הרחוב , השעה הייתה אחת בצהריים ולפתע צליל הודעה נשמע מהטלפון שלי , ידעתי שזה טיילור , אך התעלמתי ממנו , איני עונה להודעה.

לאחר כמה דקות עוד הודעה נשלחה ולאחר מכן עוד אחת שלפתע ראיתי שיחה נכנסת מאיש הקשר"My daddy"
לא רציתי לענות , לא רציתי לראות אותו עוד פעם אחת בחיים שלי ובטח לא לדבר איתו.
לאחר כמה שניות הצילצול נגמר ולאחריו נשמע עוד אחד
ידעתי שהוא כועס , יכולתי להרגיש את הזעם שלו מפה.
כיביתי את הטלפון שלי , הולך על שביל הגישה שמוביל לביתי.
נעמדתי מול דלת החומה , סופר את נשימותיי הקצרות לפניי שנכנסתי לבית .
ציפיתי לראות את אימי ואחי אך כשנכנסתי אל הבית הריק נזכרתי שכנראה אימי עדיין בעבודה ואחי בבית הספר ,
הריח המוכר והאהוב של ביתי חדר לראותיי, ממלא אותי באושר, הרגשתי חופשי לרגע , כאילו איני צריך לפחד ממר בלאייק יותר.

עליתי במדרגות הלבנות באיטיות אל עבר חדרי ,  פותח את דלת חדרי
צועק בבהלה כשראיתי את דמותו של מר בלאייק ישובה על קצה מיטתי
ידי עלתי על חזהי, מרגישה את ליבי שדפק במהירות מהבהלה.
טיילור ישב בפיסוק רגליים ,משלב את ידיו , פניו הרציניות והכועסות הפחידו אותי.
לקחתי כמה צעדים אחורה
נרתע ממר בלייק אשר קם והתקדם לעברי.
" אתה חושב שאתה יכול לברוח מדאדי בייביבוי?" התקדם אליי ולפתע גבי פגש בקיר החדר
הבטתי בעיניו בפחד , מניד בראשי
ידו תפסה בחוזקה בפניי , עיניו מביטות בי בזעם
"מה אני אמרתי לך?" פנייו היו קרובות לשלי , נשימותי פגעו בפניי ואני השפלתי את ראשי, איני אומר דבר , משותק
" דאדי צריך ללמד אותך כמה חוקים " ידו ירדה לאט אל התחת שלי , לפתע מושכת במהירות את מכנסיי למטה יחד עם הבוקסר השחור שלי
מר בלאייק התיישב על המיטה, משכיב אותי על ברכייו כמו בבוקר
ידו הצליפה בבשרי החשוף , גורמת לי לצרוח
" מה אני אמרתי לך בייבי בוי?" הרים את קולו מעט , נותן עוד מכה לתחת שלי
" לא לברוח דאדי" לחשתי, נאנק כשהכה בי שוב , עיניי החלו לדמוע
"ומה אתה עשית?" תפס בבשרי בחוזקה ולאחר מכן הצליף בידו שוב
" אני ברחתי דאדי" אמרתי בכאב , מתחנן בליבי שיפסיק
"אתה היית ילד רע נואה" הצליף בבשרי
"ילד רע מאוד!" הצליף שוב. מושך בשיערי, מכריח אותי להסתכל אל עליו "ואתה יודע מה קורה לילדים רעים בייביבוי נכון?" הכה את התחת שלי שהפך לאדום ושרף
"לא דאדי " הנדתי בראשי, מתכווץ במקומי שהכה בי שוב
" הם מקבלים עונש בייבי , ואתה הולך לקבל עונש גדול מאוד" הוא ריסק את ידו בפעם האחרונה על בשרי ואחר כך הרים את מיכנסיי, מעמיד אותע במקומי .
" אנחנו ניסע עכשיו לבית ודאדי ילמד את הנסיכה שלו לקח על זה שהיה ילד רע" נעמד במקומו, מחזיק בפניי
" בבקשה דאדי לא , אני מצטע-אההה!" צרחתי בכאב שהכה את התחת שלי דרך מכנסיי
" אתה תעשה מה שדאדי אומר " תפס במותניי והרים אותי בשתיי ידיו, גורם לי לכרוך אוטומטית את רגליי סביבו מהפחד שאפול.

מר בלאייק סחב אותי בעודינו יוצאים מהבית, מספר מכוניות שחורות ולפחות 7 שומרים חיכו לנו בחוץ , אני שפחדתי מהאנשים האלה כל כך התחבאתי בתוך חזהו של מר בלאייק ,מרגיש את ידו נחה על גבי
"אל תחשוב שזה יוריד לך מהעונש " ליטף את שיערי כשראשי התחפר בצווארו
" אני מצטער דאדי, אני אהיה ילד טוב" התחננתי אל תוך צווארו , שומע אותו נאנח
" אתה ברחת בייבי בוי, אתה צריך להיענש" אמר בקולו נשאר קשוח בזמן שהתיישב במושב הרחב שאני עדיין עליו.
" זה לא פייר " הבטתי בעיניו משרבב את שפתיי , מרגיש את ידו על לחיי
" אני אהיה טוב דאדי, בבקשה" קירבתי את פניי אל פניו, אולי אם אעשה את מה שהוא רוצה הוא ירחם עליי
נשקתי בעדינות לשפתיו כמו שנישק אותי בבוקר , מרגיש איך חום גופי עולה ואותה צמרמורת מרטיטה עוברת במורד גבי.
ניתקתי את שפתיי לכמה שניות , מביט בפניו של טיילור
" אתה תצטרך לעשות הרבה יותר מזה בשביל שדאדי יסלח לך בייביבוי" חייך חיוך ממזרי , מחזיק בידיי מוביל אותה למטה אל מפשעתו.
הרגשתי איך פניי מאדימות במהירות בעודי ממשיך להביט בעיניט השחורות
" אני לא יודע מה לעשות" מילמלתי בביישנות ובמבוכה , משפיל את מבטי אל המקום אשר ידי נוגעת בו
" אל תדאג בייבי ,דאדי ילמד אותך " אמר לוחש לתוך אוזני , תופס לפתע בחוזקה באיברי
"דאדי!"