החומר הלבן והנוזלי ליכלך את כולי, נשפך על ביטני חזהי ופניי.
הבטתי בחיוך עייף ומרוצה על טיילור שנשך את שפתו ותפס בישבני ברוכשניות. הוא לפתע רכן אליי והחל לנשק בעדינות את צווארי, עולה לאט לאט אל פניי.
"אתה גמרת בלי האישור של דאדי" הוא לחש לאוזני ואני הרגשתי לפתע את ידו פוגשת בישבן שלי, גורמת לי לפלוט אנקת כאב מאופקת.
"אני מצטער דאדי.." לחשתי בעייפות, עדיין אפוף בכל העונג שגרם לי.
"אתה יודע שדאדי צריך להעניש אותך עכשיו נכון נסיכה?" שמעתי את החיוך בקולו ולפתע ראיתי אותו תופס באותה טבעת שפעם כרך סביב איברי ומנעה ממני לגמור לא משנה כמה ניסיתי.
"דאדי בבקשה.." גנחתי שהניח את ידו על איברי וסגר את הטבעת סביבו, גורם לי לרטון בשקט.
"זה לא יורד ממך עד הודעה חדשה מובן נסיכה?" הוא חזר לנשק את צווארי ואני הינהנתי, כורך את ידיי סביב צווארו שלו ומחבק אותו.
הוא לקח את בגדיי והחזיר אותם לגופי, לאחר מכן מתלבש בעצמו ומעביר את ידו בשיערו שהיה פרוע אך עדיין כל כך מושלם.
הוא יצא מדלת הרכב ונכנס אל כיסא הנהג, מתיישב בו ומניע את הרכב. רעש המנוע נשמע בחלל ואני לקחתי את כיסא המושב האחורי אחורה, מתכרבל בתוך עצמי ועוצם את עיניי.
"בייבי בוי תחגור" שמעתי לפתע את קולו ופתחתי את עיניי, פוגש בגופו שהסתובב אליי ושולח את ידי אל החגורה השחורה.
"אל תשכח שיש לך היום שיעור פרטי בעוד שעתיים" נאנחתי ביאוש ורטנתי בעצבים, שונא את המורים שבאים אליי לבית ומכריחים אותי ללמוד, למה איני יכול ללכת לבית הספר? אני מרגיש בסדר גמור כבר.
"אוקיי.." מילמלתי בשקט וחזרתי לשכב על הכיסא, מרגיש את העייפות יורדת עליי ואת האוטו מתחיל לנסוע אל עבר הבית של מר בלאייק.
~~~~~~~~~~~~~~~
בבוקר של היום למחרת, טיילור היה חייב ללכת לעבודה שוב והורה לאחד השומרים לקחת אותי לאן שארצה ברחביי העיר לא לפניי שנתן לו הוראות לאילו מקומות לא לקרב אותי בכלל.
"בייבי בוי, אני הולך!" טיילור קרא מלמטה בזמן שהחלפתי את הפיגמה הקצרה לגופי אל חולצת שרוולים שמצאתי בארון של טיילור, לובש מתחתיה בוקסר קצר ושחור שנעלם מתחת לאורכה של החולצה שהגיעה לי לאמצע יריכיי.
יצאתי מהחדר הגדול ומיהרתי ללכת במיסדרון הארוך, יורד במדרגות אל הקומה הראשונה ופוגש במר בלאייק שעמד ליד הדלת, לבוש כרגיל בחליפתו השחורה שהתיישבה במדיוק על גופו, כאילו נתפרה רק בשבילו.
הוא נשך את שפתיו בזמן שרצתי אליו בחיוך ענק. ידיי נכרכו סביבו ושפתיו נשקו לראשי.
"אתה יודע שאתה מחליף את הבגדים האלו ברגע שאתה יוצא מהבית נכון נסיכה?" הוא נאנח ואני הרמתי את ראשי אליו, מהנהן ועומד על קצות אצבעותיי כדי להניח נשיקה מהירה על שפתיו.
"אבל אני רוצה לראות אותם עלייך כשאני מגיע הבייתה, מובן בייבי בוי?" הוא לחש לאוזניי ואני האדמתי מעט וכרכתי את ידיי סביב צווארו. הינהנתי בשקט והבטתי בעיניים גדולות אל תוך שלו, מרגיש את ידו מלטפת את לחיי.
"ושאף אחד לא יראה אותך ככה, אתה יודע שרק אני יכול לראות את הרגליים הסקסיות האלה נסיכה, אתה גורם לי לחשוב עלייך כל היום כשאתה מתלבש ככה בייבי" הוא לחש כנגד פניי ונשך את שפתיי התחתונה, גורם לי להיאנח בכאב ובעונג.
"קדימה, עכשיו אתה הולך למעלה ומחליף את הבגדים האלו, אחריי זה סטיבן יקח אותך לכל מקום שתרצה, ואם אתה רואה משהו שאתה אוהב תגיד לו והוא יקנה לך הכל אוקיי? כל מה שתרצה" הוא אמר ונשק לי בפעם האחרונה.
"אוקיי דאדי" חייכתי ורצתי בחזרה במעלה המדרגות, הולך אל עבר החדר של מר בלאייק, שמח לצאת קצת מהבית.
לקחתי מכנס גינס שחור וצמוד מהארון וחולצה קצרה בצבע לבן, מעלייה שם גקט אפור ונועל נעליי סניקרס אדומות.
הכנסתי את מכשיר הטלפון שלי לכיס מכנסיי האחורי וסידרתי את שיערי השחור מול מראת השירותים, לאחר מכן יורד אל הקומה הראשונה והולך אחריי אחד השומרים שניחשתי שהוא סטיבן שחיכה לי ליד דלת הכניסה.
~~~~~~~~~~~~~~
אני וסטיבן ששמר על ארשת קשוחה והקפיד ללכת אחריי לכל מקום הסתובבנו בין חניות הקניון הענק, אני מחזיק בידי כוס משקה המכיל מילשייק ושותה אותו דרך הקשית שיצא מהחור שבקודקוד הכוס.
"אנחנו יכולים להיכנס לחנות הזו?" שאלתי והצבעתי אל עבר החנות שממולנו, מרים את מבטי אל סטיבן שהתנשא מעליי אך היה עדיין נמוך יותר מטיילור. שיערו ועיניו היו חומות ועורו היה שזוף מעט, ניחשתי שהיה בערך בסביבות גיל העשרים לחייו.
"כמובן" הוא הינהן וחיכה שאני אכנס אלייה והלך אחריי.
נכנסתי בשעריי החנות, החנות הייתה מלאה בבגדים אך הסגנון השונה וצבעם היה מה שייחד אותה, הבגדים היו צבעוניים ושונים, תופסים את עיניי.
החנות הייתה ענקית והכילה בה הרבה אנשים שהתהלכו בין המעברים הארוכים.
התחלתי לחפש דבר מה שיעניין אותי, שם לב לפתע שסטיבן אינו מאחוריי אך איני יחסתי לזה חשיבות, מניח שכנראה כמות האנשים והמרחב הענק גרמו לו לאבד אותי.
העברתי את ידי בין הקולבים, תופס כמה בגדים שאהבתי בידי השנייה. הבחנתי במעיין חולצה לבנה שהייתה מקושקשת בצבעים, שולח את ידי אלייה שלפתע הרגשתי עוד יד מונחת על קולב החולצה.
הרמתי את ראשי בבילבול אל הגוף אלייה הייתה שייכת ופערתי את עיניי.
"התגעגעת אליי ילדון?"
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
