"אתה כבר התחלת אותו מהרגע הראשון שהעזת להתקרב אל נואה, תכניס את המילים האלו טוב טוב לראש שלך, נואה לעולם לא יחזור אלייך, לעולם"
"אז כנראה שאתה לא מכיר אותו כמו שאתה חושב," הוא התחיל לומר "אתה עוד תשמע ממני טיילור, תגיד ביי ביי לנואה" הוא גיחך בקול מרושע ומחליא וניתק, גורם לי לרצות להכות אותו עד מוות.
שתיי ידיי התכווצו לאגרופים גדולים אך לפתע הרגשתי את ידו של נואה על חזהי. הבטתי לעברו, פוגש בפניו המלאכיות שהונחו עליי. לא ידעתי איך עשה את זה, אך כאילו יכל להרגיע אותי תוך שניות כאילו לא עמדתי להרוג מישהו כל רגע. עיניו היו עצומות בזמן שהתכרבל בתוכי ואני חייכתי למראה הממכר הזה, הוא היה כל כך יפה עד כאב. כרכתי את ידיי שהחזיקה בטלפון סביבו בחזרה ונשקתי למצחו החם.אני אמות בלי המלאך שלי.
~~~~~~~~~~~~~
התהלכתי מצד לצד בחלל המשרד הגדול, מחזיק בשיערי בתסכול בזמן ששלושה מחיילי עמדו מולי, זקופים ומחכים להוראה שלי.
"בוס, הגיעה עוד הודעה ממשפחת מורגן, הם לא מתכוונים להיכנע" החייל האמצעי אמר לפתע ואני תקעתי בו מבט חודר.
"ומה נותן לך את הרושם שאנחנו הולכים לוותר להם?!?!" שאגתי לעברו, גופי רותח מעצבים.
"כמובן שלא בוס, אני רק רוצה לקבל ממך הוראה לשאר החיילים" הוא אמר, נשאר עם פרצוף רציני.
"אני מכיר את כל המהלכים שלהם כבר, שום דבר שהם יעשו לא יכול להפתיע אותי כבר, אבל עדיין, צריך להגביר את השמירה על נואה מהדברים שהם כן יכולים לעשות," התחלתי לומר ונעמדתי מול שלושתם שהביטו היישר אליי. "הוא נשאר בבית עד הודעה חדשה ואף אחד מכם לא מכניס אף אחד לבית, עכשיו תצאו ואל תבואו למשרד שלי בשעה הקרובה" הורתי להם וסימנתי להם לצאת מדלת החדר, רואה את שלושתם מהנהנים בהסכמה ועוזבים את המשרד.
נאנחתי בייאוש והתיישבתי בכיסא השחור שלי, נשען לאחור וסורק את החלל, חושב על המהלך הבא שלי מול משפחת מורגן.
תיקתוק חלש על הדלת נשמע לפתע לאחר כמה דקות. גורם לי להביט היישר אליה ולתהות האם אחד החיילים הגיע בכל זאת למרות שהורתי להם שלא.
"מה??" הרמתי את קולי אל עבר האדם שמעבר לדלת שלפתע נפתחה באיטיות וראש קטן ומלא שיער הציץ מאחורייה. פערתי את עיניי, מופתע לראות אותו ומתחרט לרגע שצעקתי עליו.
"דאדי.." הוא נכנס עם כל גופו אל החלל, והרים את ראשי אליי, עיניו הכחולות והגדולות ממיסות אותי. נשכתי את שפתי מהבגדים שלבש לגופו, המכנס הקצר והגרביים השחורות והארוכות שהגיעו אל מעל בירכיו רק גרמו לי להיות קשה יותר ויותר. הוא לבש חולצה קצרה בצבע לבן ובידו החזיק את אותו דובי צבעוני שנשא את שמו.
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
