נקודת מבט נואה:
הצלצול המטריד המשיך להישמע באוזניי, גורם לי להרים את ראשי בלית ברירה מהכרית הלבנה ולהושיט את ידי אל השידה, אל מכשיר הטלפון שלא הפסיק לצלצל. ראיתי מספר לא מזוהה על הצג והבטתי אל עבר המסך בבילבול. הצלצול הפסיק לפתע ואני הפנתי את מבטי להסתכל על החדר, זה היה החדר של טיילור והמיטה לידי הייתה ריקה מאדם.
הצילצול נשמע שוב, גורם לי להחזיר את מבטי אל המכשיר.
מי זה יכול להיות כבר? ומה הוא רוצה ממני שהוא מתקשר אליי בלי הפסקה?
לחצתי על לחצן ה'ענה' והצמדתי את הטלפון לאוזני, מחכה לשמוע את הקול מעבר לקו.
"היי ילדון" הקול המוכר הזה נשמע שוב ואני פערתי את עיניי בהפתעה, איך הוא השיג את המספר שלי?
"היי טרביס" לחשתי אל הטלפון, מביט אל עבר הדלת, מפחד שאולי טיילור יכנס לדלת ויראה עם מי אני מדבר, ידעתי שלא אהב אותו, בטח אחריי המכות שהביא לו.
"מה אתה עושה ילדון? אתה פנוי? רוצה שנמשיך את הבילוי שלנו?" הוא אמר בקלילות ואני התלבטתי ביני ובין עצמי האם כדאי לי ללכת, הרי אני אהיה חייב לידע את טיילור, אני לא יכול לצאת ככה מהבית מבלי להגיד לאף אחד, ידעתי שידאג לי.
"אוקיי" השבתי לו וקמתי ממיטתי, רואה לפתע את גופי שהיה עירום לגמריי והסמקתי מעט. לקחתי את השמיכה סביבי והלכתי אל עבר חדר הארונות ושלפתי כמה בגדים מהמדף.
"אני מחוץ לבית שלך, אז עוד חמש דקות תרד למטה?" הוא שאל
"אממ, בסדר" מילמלתי מבין שפתיי והנחתי את המכשיר על המדף, לובש את הבגדים לגופי ומסדר מעט את שיערי בידי.
"אני רק אגיד לטיילור ואבו-" התחלתי לומר אל הוא קטע אותי לפתע "לא! זאת אומרת, לא, כבר אמרתי לו, ואני יודע עד כמה הוא עסוק אז פשוט תצא מהבית, אני מחכה לך"
הוא נשמע מעט לחוץ ואני לא הבנתי מה קרה כבר, משכתי בכתפיי וצעדתי אל דלת החדר, רואה שכבר הגיע הבוקר שלמחרת ותוהה איפה טיילור באמת.
"אני בדרך" אמרתי וניתקתי את השיחה, מתהלך במסדרון אל המדרגות ויורד אל הקומה הראשונה, צועד אל עבר הדלת, פותח אותה ולאחר מכן יוצא החוצה וסוגר אותה ברעש טריקה כמעט בילתי נשמע.
ראיתי רכב שחור שחנה מחוץ לשער אך משום מה אף אחד מהשומרים שבדרך כלל שמרו על השער לא היה שם. התקדמתי בצעדים קטנים אל המכונית השחורה, מנחש שהיא שייכת לטרביס.
פתחתי את שער המתכת ויצאתי ממנו, נמצא מטרים בודדים מהרכב שלפתע דלת הנוסע נפתחה וטרביס יצא ממנה, אותו מבט אדיש על פניו אך גם חיוך מרוצה שלא ידעתי את סיבתו.
טרביס פתח את דלת הנוסע בשבילי ואני באתי להכנס לשם אך לפתע קריאות נשמעו מאחוריי.
"קדימה, תכנס לרכב" הוא דחף מעט את גופי לתוך חלל הרכב אך אני הסתובבתי כדי לראות את מה כל המהומה. עיניי נפערו למראה עשרות השומרים שכיוונו אקדחים אלינו, יותר נכון אל טרביס.
"תשחרר אותו או שאנחנו יורים" אחד מהחיילים החל להתקרב אלינו אך טרביס לא נראה מפוחד.
"או באמת?," הוא התחיל לומר ולפתע אותה מתכת קרה ומוכרת הוצמדה לראשי ומולי ראיתי רק שחור.
הרגשתי כאילו גופי עומד להתעלף כל רגע ולפגוש ברצפה.
לא
לא שוב
בבקשה! לא שוב!
כל גופי החל לרעוד
ראייתי החלה להיטשטש בזמן שטרביס הצמיד את האקדח לראשי, מביט אל השומרים במבט אטום ואדיש כאילו עשה דברים כאלה כל יום.
לא הבנתי מה קורה כאן
איך טרביס עושה לי את זה, הרי חשבתי שאנחנו הולכים לעשות סתם כיף או משהו כזה, לא העלתי בדעתי שהוא נגדי, שהוא שיקר לי
'למה אתה מצפה אדיוט, בסוף כולם יחשפו את הפרצוף האמיתי שלהם, כולם משקרים לך'
אותו קול נוראי קרא בראשי ללא הפסקה ואני ניסיתי לדחוק אותו אך הוא לא עזב אותי, לא נותן לי מרגוע, אולי אני באמת צריך להשלים עם האמת.
"תעזוב אותו חתיכת בן זונה!!" לפתע טיילור צץ מבין כל השומרים, מכוון את האקדח אל טרביס שלא נראה כאילו התרגש מכל העיניין.
ראיתי את המבט הזועם של טיילור, המבט המאיים והכועס שלו, יכולתי להרגיש את גופו רותח מעצבים.
"טיילור.." קולי רעד ואני ניסיתי להתקדם לעברו אך טרביס משך אותי אליו, שם את ידו על צווארי ומצמיד אותי לחזהו, מכוון את האקדח אל ראשי בידו השנייה.
"אל תזוז בייבי" הוא הביט בי ואני יכולתי לראות את ניצוץ הדאגה מבין כל הכעס שבעיניו.
"תגיד לטיילור שלום, אני חושב שתרצה להיפרד ממנו לפניי שלא תראה יותר לעולם" הוא לחש לאוזני וצחק באכזריות, מחזק מעט את ידו שעל צווארי וחוסם לי מעט את היכולת לנשום.
"אצל מי אתה עובד" טיילור סינן מבין שפתיו והביט בו בדרך שיכלה להרוג אם זה היה אפשרי.
"אני קרוב משפחה של מארק" הוא אמר מעליי בזמן שלא הפסיק לאחוז בי.
"איך הגעת לשטח שלנו?"
עיניו של מר בלאייק נפערו לפתע.
"גם אני הייתי מופתע שלא הצלחתם לעלות עליי כל הזמן הזה" טרביס צחק מעליי וכיוון אותי אל תוך הרכב אך אני נלחמתי באחיזתו.
"אמרת שאתה רק רוצה להמשיך את הפגישה בקניון!!" צעקתי לכיוונו והתפתלתי בין ידיו.
"את מה?!?!?" טיילור שאג לכיווני ואני שלחתי מבטים מלאיי שנאה לכיוון טרביס.
"תעזוב אותי!!" ניסיתי לזוז שוב ושוב אך הוא היה חזק מידי.
"תרגע ילדון, יש לי הפתעה בשבילך שחיכית לה כל כך הרבה זמן" הוא אמר וחייך אליי בערמומיות.
"שלא תעז.." טיילור הביט בו כאילו ראה רוח רפאים וזה רק הגביר את הצחוק המרושע של טרביס.
"קדימה נואה, את לא רוצה לפגוש את אבא שלך?"
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
