כשהגענו לבית של ספנסר גופי היה משותק, פחד כזה מעולם לא הרגשתי, זיעה קרה החלה לרדת, נשימותיי בקושי הורגשו, הייתי בטוח שניראתי מהצד כמו גופה מתה.
הרכב עצר, טיילור יצא מדלת המכונית ואני נשארתי במקומי, לא מצליח לזוז, לא רוצה לזוז.
לעזאזל עם ספנסר, למרות מה שהוא עשה לי לא מגיע לו למות, רציתי להיעלם באותו רגע, שהאדמה תבלע אותי.
טיילור פתח את דלת המכונית וראיתי את האקדח השחור שלו בצד מותניו, גורם לי להחניק נשימה ולהירתע מידו שנשלחה איליי.
"בייבי?" הוא שאל אך אני לא הבטתי בו, לא יכולתי.
נשארתי בדממה, איני מצליח לחשוב או לתפקד.
"אתה יכול להישאר כאן" הוא התחיל לצעוד לכיוון הבית, סוגר את הדלת אחריי
לא יכולתי
לא יכולתי לראות את זה
לא
לא
בבקשה לא
אני רוצה לברוח מכאן
מבלי ששמתי לב הדמעות החלו לרדת מהר יותר ויותר, עיניי צרבו. פתחתי את דלת האוטו והתחלתי לרוץ כמה שיותר מהר, מייבב ומתייפח בבכיי שנשמע בקוליי קולות.
"בייבי!" שמעתי אותי צועק מאחוריי אך אני המשכתי לרוץ, לא רוצה לראות אותו. הוא רוצח!! הוא התכוון לרצוח את החבר שלי, אולי יום אחד ירצח גם אותי??
המשכתי לרוץ, רגליי שרפו מהכאב, ראותיי החלו לשרוף גם הם, האוויר לא הגיע לראותיי. הרגשתי את ליבי דופק במהירות לא נורמאלית
"נואה תעצור!!" שמעתי אותו צועק שוב. אך לא יכולתי לסחוב את רגליי עוד, בכיתי, בכיתי כל כך חזק, בכי קורע לב. התמוטטתי על הרצפה, ברכיי פוגעות בקרקע. החזקתי בבטני, איני מפסיק להתייפח.
"בייבי" שמעתי אותו כמרחק כמה מטרים מאחוריי ואז את ידיו עוטפות אותי, מקרבות אותי איליו. בהתחלה ידיי נאבקו בו, ניסו להרחיק אותו ממני, אינן נתנו לו לגעת בי
"תעזוב אותי!" התפרעתי בתוך ידיו , נאבק במגעו. תנועותיי נהיו יותר ויותר חלשות עד שהחל להשתלט עליהם ועל גופי, קובר אותי בחיבוק שלו, אינו נותן לי לזוז.
אני לא יודע למשך כמה זמן היינו ככה, כשאני בוכה את תוך החזה שלו והוא עוטף אותי, השקט בינינו היה סוער, חסר מילים ומצד שני אומר כל כך הרבה.
"אני מצטער בייבי" הוא הניח את ראשו על ראשי, ולאחר מכן מניח נשיקה קצרה.
"אני מצטער, אני מצטער, בבקשה בייבי תסלח לי" הוא התחנן, חוזר על התנצלותיו כל כך הרבה פעמיים אך אני נשארתי בשקט, מושך באפי, מוחה את הדמעות האחרונות שירדו על פניי. היה לי מוזר לראות אותו ככה, כאילו ממש הצטער, יכולתי לראות את זה בעיניי
"אני מצטער, הייתי כל כך כועס ועסוק במי שפגע בך שלא שמתי לב שאני פוגע בך יותר אפילו" הוא העביר את ידיו בשיערי, משחק בו.
"סליחה בייביבוי, אני מצטער" הוא נשק ללחי, מביט בעיניי
"אל תבכה בבקשה, זה מחרפן אותי"
הוא העביר את ידיו על לחי, נושק למצחי.
"אתה סולח לי בייבי?" הוא שאל, מסתכל על שפתיי כאילו מחכה לתשובה.
"אתה לא תהרוג אותו?" פציתי לפתע את פי, שומע את קולי החלש והרועד
"לא, לא בייבי שלי" הוא קירב את ראשי לצווארו, מחבק אותי. הינהנתי כנגד גופו, נותן לי להירגע לתוכו.
"אני אוהב אותך נסיכה, דאדי אוהב אותך" הוא הרים אותי, רגליי נכרכות סביבו. הינהנתי שוב כנגד צווארו, מרגיש את ידו מלטפת את גבי.
"אני רוצה הבייתה" מילמלתי, כורך את ידי סביב צווארו.
"כל מה שתרצה בייבי"
חזרנו אל האוטו, טיילור נכנס אל המושב האחורי, מתיישב כשאני עדיין עליו.
הוא לא התניע את הרכב, רק נותן לי להירגע על גופו, מרגיש איך העייפות לוקחת אותי.
"אני אוהב אותך נסיכה" הוא לחש לאוזני שנייה לפניי שנרדמתי אל תוך האפילה.
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
