Mr.black

chapter 3

"תתרחק מפה ילד " גופו של נואה נתקל בחזהו של אחד השומרים המאיימים של אותו האיש המסתורי .
נואה הרים את מבטו , מתחנן בעיניו אל השומר שיתן לו לעבור ,
האיש המסוכן בחן את המקרה , קולט את עיניו התמימות של נואה אשר ניסו לשבור את השומר .
" בבקשה " התחנן " אני עייף" נואה כלל וכלל לא עיניין את השומר , השומר רק סילק אותו משם , גורם לנער למעוד מעט.
'אולי אם אשאל את האיש שיושב שם הוא יתן לי לישון על הספה , כן , זה רעיון טוב' נואה חשב לעצמו , חושה על דרכים להגיע אל הספה מבלי שהשומרים יראו אותו .

נואה פשוט עמד שם , בוחן מרחוק את כל הספות , רואה שלכלום מוצבים שומרים .
נואה הלך בחזרה אל הבר , חסר אונים , נלחם עם עיניו שלא יסגרו שלפתע ראה את השומרים הולכים משם , משאירים את הספה לבד .
נואה היה שמח מתמיד , מתקדם מהר אל עבר הספה
נעצר מיד כשהגיע אלייה ועיניו של אותו האיש ננעצו בשלו.
נואה השיכור התיישב על הספה , מתקרב כל פעם קצת עד שישב כמטר מהאיש אשר הביט בו באדישות , מקרב את כוס המשקה שלו אל פיו.
"אני נואה" הנער העייף שפשף את ידיו בעיניו בצורה כזו חמודה שזכה למבט קטן מאותו האיש.
אך האיש לא הגיב , המשיך להסתכל קדימה אל השומרים שהספיקו לחזור .

" אתה!" אחד מהם צעק , מצביע על נואה המסכן
" כדאי לך להעיף את התחת שלך מכאן לפניי שיהיה מאוחר מידי בישבילך!" השומר שאג עליו , גורם לנואה המפוחד לקפוץ בבהלה.
הוא נשען עם ידיו קדימה , מסתכל אל תוך עיניו של האיש בתמימות
" בבקשה " התחנן , שפתיו הנפוחות והאדומות מהאלכוהול נפתחו מעט , רעד עבר בו כשבחן את הגבר שמולו , מעולם לא הרגיש משיכה כזו אל מישהו בפעם הראשונה שראה אותו , אפילו גופו של מייקל לא עיניין אותו יותר , הוא רצה אותו , אף הפחד היה גדול יותר מכל מה שהרגיש .

נואה הרגיש את ידו של השומר מכאיבה לידו בעודו מקים אותו, נואה חשב שזה הסוף שלו,

שלפתע הגבר שמולו הרים את ידו , מסמן לשומרים לעזוב את הנער בשקט .

נואה התיישב בחזרה אל המושב , ממלמל תודה אל אותו הגבר ונשכב על הספה , עוצם את עיניו.
מניח את ראשו מבלי לשים לב על רגלו של הגבר .

" נואה!" צעקה נשמעה לפתע , דמותו של מייקל התקרבה יותר ויותר אל הספה אשר חברו שכב שם
נואה אשר עמד להירדם בכל רגע קפץ בבהלה , מרים את ראשו בבילבול אל עבר מייקל , גופו עייף ועיניו הביטו בקושי לעברו.

" מה אמרתי לך על לא לזוז ממני !!" מייקל צרח על הנער המבוהל , תוהה לעזאזל איך הגיע למצב שהוא ישן על פאקינג האיש המסוכן הזה.
האיש שכולם הכירו ופחדו ממנו , חוץ מנואה התמים שלא ידע על מה כל המהומה.
" אני מצטער " השפיל את ראשו , רוצה להמשיך לישון על רגלו הנוחה להפליא של הגבר שעדיין לא ידע את שמו.
" אנחנו צריכים ללכת!!" מייקל הביט באימה בידו של מר בלאייק הנחה על כתפו של נואה המופתע , מחזירה אותו לישון על רגלו.
"הוא נשאר פה" נשמע לפתע קולו של הגבר המיסתורי , צרוד,עמוק ,אלוהי.
נואה חייך חיוך קטן, מודה בליבו אל אותו הגבר שכנראה לא יראה יותר .
מייקל המפוחד אפילו לא חשב להעיז ולהתווכח עם בנאדם שכמוהו , הוא רק קילל את עצמו שהביא את נואה למקום הזה.
" הוא יהיה בסדר?" שאל , מפחד להסתכל לאיש בעיניים .

" תלוי" הביט בו , צוחק , מרגיש איך הנער נרדם עליו
"אם הוא יהיה ילד טוב"