יצאתי מרחבי הקניון, לא מתפלא כשאני רואה שלושה רכבים שחורים וגדולים עומדים בחנייה שממול הביניין הגבוה.
בבת אחת דלת אחד הרכבים נפתחה ודמותו של טיילור הופיעה מימולי, הוא היה לבוש הפעם בחולצת טישרט שחורה שנמתחה מעל השרירים שלו, לא לובש הפעם את החליפה הרגילה. פניו היו רציניות, ידעתי שכעס אך לא ידעתי אם עליי, בגלל זה שברגע שעיניי פגשו בשלו נעצרתי במקומי בבת אחת, קופא מתחת מבטו.
"בשם האלוהים נואה איפה היית?!?" הוא קרא לעברי בעודו מתקדם אליי בצעדים ענקיים.
גופי יצא מההלם שלו ואני רצתי לעברו, מצמצם את הפער בינינו ורואה אותו פורס את ידיו כדי שיחבק אותי. פגשתי בגופו החם והרגשתי אותו מרים אותי לפתע, רגליי נכרכות סביב מותניו וידיי סביב צווארו.
"אני מצטער דאדי.." לחשתי כנגד צווארו, דואג ממה שאגיד לו כשירצה לדעת בבירור איפה הייתי וגם לאן החפץ שעל הקולר שלי נעלם.
"נסיכה איפה היית, למה נעלמת לסטיבן?? אתה יודע כמה הדאגת אותי??? לעזאזל בייבי אל תעשה לי יותר, איפה היית? קרה לך משהו? מישהו עשה לך משהו??" הוא התקיף אותי בשאלות בזמן שהרגשתי את ידיו הדוקות על גופי, מצמיד אותי חזק אליו ולא משחרר. הקול שלו נשמע דואג, ידעתי שאחריי מה שקרה עם אלכס דברים הוא נזהר בכל מצב ואחריי שנעלמתי ככה גם אני הייתי מת מדאגה.
"לא, לא דאדי, הכל בסדר, רק ש.." התחלתי לדבר אך קטעתי את עצמי באמצע, מהסס אם לומר לו את מה שקרה.
השפלתי את עיניי מעיניו השחורות שהביטו בי במבט חודר ודואג ושיחקתי באצבעותיי.
"רק שמה בייבי בוי? מה קרה?? תגיד לדאדי, אני נשבע לך שאם מישהו עשה לך משהו אני אהרוג אות-" הוא התחיל לומר "לא, לא דאדי, לא הייתי עם אף אחד" אמרתי, יודע שבתוכי זה היה שקר שאני הולך להתחרט עליו.
"תסתכל עליי נסיכה" הוא לחש ואני הרמתי אליו במהירות את מבטי, עיניי הכחולות פוגשות בשלו השחורות. ידו עלתה אל פניי וליטפה את לחי בעדינות וברכות.
"תספר לדאדי" פניו היו קרובות לשלי, שפתיו ניצבו סנטימטרים בודדים משלי. נשימותיו החמות הורגשה על עורי, מעבירות בי צמרמורת מהידיעה שהיה כל כך קרוב.
"אני איבדתי את זה.." קולי היה חלש כל כך, שנאתי את העובדה שהייתי כל כך חסר אחריות שנתתי לעצמי לאבד את זה, ידעתי כמה יקר החפץ הזה היה ועכשיו הוא פשוט אינינו.
"איבדת מה בייבי? אתה מתחיל להדאיג אותי" הוא שאל, על פניו מבט מבולבל בזמן שהוא הכניס את שנינו אל המושב האחורי של הרכב השחור כשאני יושב מעליו. שתי רגליי בשניי צידי גופו.
"איבדתי את זה" הורדתי מעט למטה את בד הגקט, חושף את הקולר השחור. בחנתי את פניו, מחכה לתשובה שלו, האם יכעס עליי או שיהיה מאוכזב, אני לא ידעתי.
"בייבי בוי הדאגת אותי, זה כל העיניין? בגלל זה דאגת? זה בסדר נסיכה שלי" הוא אמר לפתע, משחרר אנחת הקלה מבין שפתיו.
"לא זה לא בסדר!" קראתי בקול, נאנח ביאוש.
"זה לא בסדר, אני הייתי כל כך חסר אחריות ולא שמתי לב וזה הלך לאיבוד ועכשיו אתה בטח כועס עליי שאיבדתי דבר כזה יקר" הבטתי בו בעיניים עצובות ומעט חוששות, מצפה לתגובה הכועסת שלו שלא הגיעה משום מה.
"מלאך, זה מה שמטריד אותך? אתה חושב שאני כועס עליך?" הוא שאל והחזיק בפניי, תופס בהם כדי שאסתכל בהם.
"אני איבדתי את מה שקנית לי, איך לא תכעס?" שאלתי בתהייה
"מלאך שלי, גם אם תירה לי בלב אני אמשיך לאהוב אותך, אתה החיים שלי, וגם אם תכעיס אותי אני תמיד אשכח את זה אחריי דקה, אתה הנסיכה שלי, אני לא יכול לכעוס עלייך" הוא אמר וקירב אותי אליו, פניי ניצבות ממש קרובות לשלו וחזהי צמוד לחזהו.
"אז אולי אני יכול לעשו-" המחשבה על הרעיון של טרביס עלתה לראשי, אולי אם אעשה קעקוע על גופי ככה לעולם לא אאבד את החפץ הכסוף. אך קטעתי את עצמי מהר, לא בטוח אם הוא יסכים לי לעשות דבר כזה, ומצד שני, אם אני ארצה לעשות את זה למה שימנע ממני?
"לעשות מה?" הוא שאל, מרים גבה לעברי.
"לא משנה, בטוח שאתה לא כועס עליי?" הנדתי בראשי, מסלק את הרעיון מהמחשבות שלי.
"כן בייבי בוי, אם דאדי אומר שכן אז זה כן, עכשיו ניקח אותך הביתה כי מישהו כאן פיספס כמה שיעורים" הוא הביט בי במבט חמור אך גם צוחק, ידעתי שהתכוון אליי.
"דאדי לא בבקשה, אני יכול ללכת כבר לבית ספר, הכל בסדר איתי, אני מרגיש בסדר גמור" התחננתי, רוצה ללכת כבר לבית ספר אך ידעתי שדאג למצב הבריאותי שלי, הוא חושש שהצלעות שלי עדיין לא החלימו מאז כל מה שקרה עם אלכס.
"אולי עוד יום או יומיים" הוא אמר, נאנח בשקט ומנשק את ראשי שהיה קבור בתוך שקע צווארו.
"כן דאדי?" שאלתי בתקווה, רוצה כבר ללכת לבית ספר. אך לפתע נזכרתי בליאו וספנסר, אם אלך לבית הספר זה אומר שאצטרך לראות אותם, לפגוש אותם מול הפנים שלי אחריי כל כך הרבה זמן.
"כן נסיכה, בשבילך הכל, מחר אני אלך איתך הפעם, אני אהיה איתך מהבוקר עד הלילה, נעשה מה שתרצה" הוא לפתע אמר וליבי התמלא שמחה, אהבתי לבלות איתו, רציתי להיות רק איתו תמיד.
"נוכל ללכת אל הפארק??" שאלתי והרמתי אליו את ראשי, מביט בו בעיניים גדולות.
הוא חיזק את אחיזותו סביב גבי בתחתון, נושק לצוואריי ומוצץ אותו לכמה רגעים.
"לאן שהנסיכה שלי רוצה ללכת אני אקח אותו"
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
