"בייבי בוי?" הוא שאל ואני הרמתי את ראשי, מביט בעיניו בחולמנות
"הגעת מבית הספר לפה לבד? למה לא אמרת לי? ואם היה קורא לך משהו?" היה בו שילוב של דאגה ומעט כעס אך אני התכרבלתי שוב בצווארו.
"לקחתי אוטובוס" התחלתי לומר
"לא היה קורה לי כלום" עצמי את עיניי והרגשתי איך הוא מתיישב בחזרה על הכיסא שלו כשאני עדיין עליו.
"בייבי תסתכל עליי" הוא דרש ואני מיהרתי להרים את ראשי ולהביט בעיניו השחורות.
"אני לא מסכים לך לחזור מוקדם מבית ספר על דעת עצמך" הוא הניח את ידו על לחי, אגודלו מלטף את עורי.
"א-אבל" התחלתי לגמגם , לא יודע איך להסביר לו שהייתי עצוב ובכיתי מבלי שירצה להרוג שוב את ספנסר.
"אבל מה נסיכה?" הוא העביר את ידו על שפתיי.
"רציתי להיות איתך אבל" הבטתי בעיניו בתמימות, מבליט את שפתי התחתונה החוצה.
"בייבי, אל תנסה להתחנף" הוא החזיק בשפתיי וחייך
"להיות חמוד לא יעזור לך" הוא נישק את שפתיי, מושך אותי אליו
נשענתי על גופו בעודו מעביר את ידיו על גבי ויורד למטה אל התחת שלי, גורם לי להיאנח.
הוא התחיל לנשק את צווארי, גורם לי להיאנח בקול
"בייבי" אמר נגד צווארי
"זה בגלל אותו ילד נכון?" לא רציתי לענות לו, רציתי שימשיך לגעת בי
"דאדי תמשיך בבקשה" עצמתי את עיניי חזק ונשכתי את שפתיי כשהוריד את מגעו ממני.
"בייבי בוי תענה לי" הוא דרש ואני הינהנתי בחוסר רצון, תופס את ידו ושם אותה על מותניי בחזרה.
טיילור לא התעצבן כמו אתמול ורק המשיך במעשיו.
הורדתי את ידי למטה אל מכנסייו, פותח את הרוכסן ומוציא את איברו משם, מתחיל לעלות ולהוריד את ידי עליו.
"פאק בייבי.." הוא הפיל את ראשו אחורה, מפנה לי גישה לצוואר שלו.
הנחתי נשיקות רכות על צווארו, לא מפסיק להוריד את ידי מאיברו שהחל להתקשות בצווארי.
הרגשתי איך גופו נמתח שלפתע דפיקה קלה נשמעה על הדלת.
הבטתי בטיילור בהפתעה, לא רציתי שהזר בדלת יקטע את הרגע שלנו.
"בייבי" הוא לחש שהמשכתי עם תנועותיי והוריד אותי לרצפה, רגליו פסוקות ואני בינהם.
"רק רגע!" הוא קרא ואחר כל הוריד את מבטו להסתכל עליי.
"בייבי בוי" הוא הרצין לפתע, תופס בסנטרי
"תשאר שם למטה, אם אני שומע ציוץ אחד אני לא ארחם על התחת שלך" הוא דחף בעדינות רבה את גופי לריבוע הסגור בשולחנו שנועד לרגליים.
הבנתי את כוונתו והתיישבתי על ברכיי בעודו מקרב את הכיסא אל השולחן וקורא לאדם מעבר לדלת להיכנס.
האנשים שנכנסו אינם יכלו לראות אותי, אפילו לא להעלות בדעתי שאני שם, המרחב שהייתי בו היה סגור והפתח היה מופנה לצד של מר בלאייק בשולחן, וכל מה שנותר לי לעשות היה לקוות שאף אחד לא ישמע אותי.
לקחתי בעדינות את איברו של מר בלאייק בין ידיי, וראיתי איך שמר באורח פלא על קור רוח, העברתי את לשוני מהבסיס למעלה אל הכיפה, עוטף את האיבר בפי החם ומשאיר עליו את רוקי.
בלעתי את הזין שלו בין שפתיי, נשאר בשקט מופתי, מנסה לדחוף את אורכו עד הסוף אך נעצר באמצע כשהחל לחנוק אותי.
שמעתי מעליי את השיחה שלהם והמחשבה עליי, מענג את מר בלאייק בזמן שרק שתינו יודעים את זה הטירפה אותי וגרמה לכל חושיי בגוף להשתגע.
"האיש שנמצא בפנים עושה את העבודה שלו טוב מאוד" שמעתי חלק משיחתם בעודי לא מוריד את שפתיי מהזין הארוך והעבה של מר בלאייק.
"הוא מנוסה בזה, הוא לעולם לא נתפס, הוא המרגל הכי טוב שלנו"
הקול הזר והלא מוכר המשיך לדבר
ידו של טיילור לפתע עלתה על ראשי, מלטפת את ראשי
"נכון, הכי טוב"
יכולתי לשמוע את החיוך הממזרי על פניו וידעתי שהתכוון אליי.
תפסתי בזין שלו והבטתי בו מתחת לשולחן בעודי מעביר את לשוני עליו, הוא אינו הביט בי, כך שהנוף היחידי שנשקף לעיניי היה חזהו והצוואר שלו.
ידי נשלחה אל איברי שעמד כמו תורן וכאב מרוב עונג ולחץ, שיחררתי אותו מתוך מכנסיי והתחלתי לשפשף את ידי עליו.
עיניו של מר בלאייק לרגע נתפסו על שלי והוא כנראה הבין את מעשיי.
הוא החזיר את מבטו אל עמיתיו אבל ידו אחזה בחוזקה בסנטרי, כאילו מזהיר אותי להפסיק את מעשיי עם איברי.
חיככתי את ראשי בחלק הפנימי של ירכו, מתחנן מבלי מילים אך טיילור רק דחף את פי אל הזין שלו, לשוני ממשיכה במעשייה.
"אוקיי, אנחנו כבר נראה מה נעשה, אתם מוזמנים ללכת" נשמע לפתע קולו של מר בלאייק והוא אינו נעמד בשביל ללחוץ את ידיו, חייכתי בסתר מתחת לשולחן ושיפשתי חזק את איברו, הוא נשמע קצר רוח, כאילו מחכה כבר לשחרר לחופשי את גניחותיו.
קול סגירת הדלת נשמעה וטיילור הורה לי להישאר במקומי, הוא הלך לנעול את הדלת בעודי חיכיתי לו, יושב על ברכיי שלפתע הרגשתי שתיי ידיים מרימות אותי במהירות ומושיבות אותי על השולחן.
בגדיי היו עדיין עליי בעודי רואה את מר בלאייק פשוט את חולצתו וזורק אותה לנקודה אקראית בחדר, בגדיי נתלשים מגופי כמה שניות אחריי זה, שלחתי את ידיי לאיברו אך הוא עצר אותה באמצע.
"לא עכשיו" הוא לחש,מתקרב אל גופי ומניח נשיקות תובעניות על צווארי.
"הפעם אני גומר בפנים בייבי בוי"
___________________
אני יודעת, אני יודעת, אני רעה מועעע
סתם חחח, עצרתי את הפרק פה בגלל שבפרק הבא יש הפתעה
נקודת המבט של מר בלאייק בכבודו ובעצמו, נשמע טוב?
YOU ARE READING
Mr.black
Lãng mạn"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
