עיניי נפתחו באיטיות, נפגשות בחלל לא מוכר
כל גופי כאב
מין תחושת תחושת חולשה שלא אפשרה לי לזוז במקומי
הייתי בתוך חדר בעל ארבע קירות אפורים ומעופשים, מזרן דק ומתפורר היה מתחת לגופי, על ידיי היו אזיקים שאותי למקומי וכך גם לרגליי.
ניסיתי להתנער מהברזלים המכאיבים ללא הצלחה, צרחתי ללא הפסקה אך מסביב לראשי הייתה רצועת בד שחלקה היה תקוע בתוך פי ולא איפשר לי להוציא הגה חוץ מקול מעומעם
ליבי נמלאה בפאניקה ובחוסר אונים
גופי מנסה לשחרר את אחיזתם של האזיקים שוב ושוב מסביב לגופי
איפה אני?
איך הגעתי לכאן?
ניסיתי לאמץ את זכרוני שלפתע התמונות עלו כנגד עיניי במהירות מסחררת שגרמה לראשי לכאוב בצורה מטורפת.
אני מתחיל להיזכר באותו בחור בשם אלכס, בהצעתו לעזור לי לברוח
אך אינני מבין
אני לא זוכר שהסכמתי
אני לא זוכר שרציתי ללכת איתו
רציתי להישאר עם מר בלאייק
רציתי להישאר איתו
אז למה אני כאן?
אני לא רוצה להיות כאן!
בבקשה!
אני רוצה לחזור הבייתה!
אני רוצה לחזור אל טיילור!
איפה טיילור???
איפה הוא?!?
הדלת הרעועה שניצבה בקיר שמולי נפתחה ברגע ואותו בחור בשם אלכס נכנס אל תוך החלל הקטן כשמגש מפלסטיק בידיו ועליו אוכל.
"אני רואה שהתעוררת" הוא חייך חיוך מרושע שהגעיל אותי
נרתעתי ממנו, ניסיתי לזוז ולהתרחק ממנו אך האזיקים מנעו מגופי כל תנועה שניסה לזוז.
"אל תנסה אפילו" הוא גיחך לעברי והניח את מגש האוכל ברצפה שלידי ושיחרר אחת מידי.
"יש פה אוכל, תאכל לא תאכל, לא אכפת לי" הוא גילגל את עיניו והתקדם אל עבר היציאה.
"מה אתה רוצה ממני?!?!? מה עשיתי לך?!? למה אני פה?!?" צעקתי לעברו והעפתי את מגש הפלסטיק ברגליי, רואה את האוכל אשר נשפך על הרצפה מלכלך אותה עוד יותר.
"אנחנו לא רוצים אותך, אנחנו רוצים את טיילור, אתה רק כלי בשבילנו להשיג אותו, כל עוד אתה פה הוא יעשה כל מה שנרצה, אז עד הודעה חדשה, אתה נשאר פה" הוא אמר וטרק את הדלת, יכולתי לשמוע את צחוקו המתגלגל והמרושע מבעד לדלת
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
