Mr.black

chapter 57

למה הכל חייב להיות כל כל מסובך?

חשבתי על אותה בחורה שאמורה לבוא לכאן היום, אין שום סיכוי בעולם שאסכים חדבר כזה, בשום מחיר שיש, אני אוהב את טיילור ותמיד אוהב ושום דבר לא ישנה את זה.

נפלתי אל תוך המיטה והתכרבלתי מתחת לשמיכה העבה, מרשה לעצמי לבכות, לשחרר את כל הרגשות ולהתפרק בשקט. כל מה שהולך בזמן האחרון פשוט יותר מידי בשבילי ואני מרגיש כאילו אני עומד להתמוטט כל רגע, אני צריך את טיילור, צריך את טיילור כל כך, את החיבוק החם שלו, את הידיים המגוננות שלו שהרגישו כמו ההגנה הכי טובה בעולם, הוא עושה אותי מאושר, הוא גורם לליבי לקפוץ במקום רק מלהביט בו, הוא משמח אותי, גורם לי להרגיש נאהב ורצוי כמו שאף אחד מעולם לא עשה, לא אבא שלי ולא המשפחה שלי עצמה. אהבתי שנגע בי וליטף את שיערי, חיבק אותי אליו כשישנתי, נותן לי את התחושה שאני הכי חשוב בעולם.

מה שאבא שלי אמר הרגיש כל כך לא נכון, זה לא יכול להיות שטיילור, שגורם לי להרגיש כאילו הכוכבים נוצצים בשבילי הוא זה שהרס את המשפחה שלי. עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי להירדם, אולי אקום והכל יחזור להיות כמו שהיה, אולי זה יהיה טיילור שיחבק אותי בתוך כל המיטה הבודדה והריקה הזו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדפיקות הארורות נשמעו שוב על הדלת ואני גררתי את עצמי מתוך המיטה ונעמדתי על רגליי, מתקדם ופותח את המנעול. הדלת נפתחה אך אני כבר הייתי בדרכי למיטה ולא ראיתי מי הדמות שניצבה מאחורייה, נופל אל תוך המיטה ומתכרבל בה שוב. לא עיניין אותי כבר כלום, רק שאחזור הבייתה, אל טיילור.
המיטה שקעה לידי לאחר שדלת החדר נשמעה נסגרת וננעלת. החשד החל לטפס קצת בתוכי אך התעלמתי ממנו.

"לא כדאי לך לעשות בעיות" לפתע קולו של טרביס נשמע, קר ומאיים. לא הבנתי מאיפה הביא את זה, ולמה פתאום הגיע לחדר שלי, מה הוא מנסה לעשות?

הרמתי את ראשי מהכרית והבטתי בו, מבטו חדר אל תוך עיניי, גורם לי להירתע. הוא תפס לפתע ברגלי בזמן שעל פניי עלתה ארשת מבולבלת.

"אל תנסה למרוד באבא שלך, הוא זה שמחליט עלייך ואתה תעשה את מה שהוא אומר" הוא המשיך לדבר באותו הטון וחיזק את אחיזתו ברגלי, מתחיל למכאיב לי מעט.

"אני לא הולך להתחתן עם מרידית" הקול שיצא מפי היה כל כך חלש וצרוד וגרוני כאב מהמאמץ. מבטו הרצין אפילו עוד יותר והוא תפס בגופי, קם מהמיטה ודוחף אותו לקיר בגסות. נאנקתי מהכאב בגבי אף שום דבר לא יכול להכאיב לי יותר מהכאב שבתוך הלב שלי. לא הבנתי למה הוא מחל לתקוף אותי פתאום, האם אבא שלי שלח אותו לעשות את זה?

"ילדון, אתה לא זה שמחליט פה ככה שאין לך ברירה, לא כדאי לך לעשות את זה בדרך הקשה" המבט האטום עדיין נשאר על פניו וידיו החלו להתהדק סביב צווארי.