chapter 13

9.4K 384 47
                                    

כשהתעוררתי לאחר מכן באותו היום איני הייתי בספה בה נרדמתי אלא בחדר שונה שמעולם לא הייתי בו.

הוא היה מעוצב באופן כל כך שונה, כל כך גדול ומרווח, הרהיטים היו שונים מחדרי הקודם, הנחתי שכנראה שזהו חדרו של מר בלאייק.

הרמתי את ראשי אשר היה קבור בין כל השמיכות והצצתי אל החלל הריק, הייתי לבד, שום זכר לבחור עם העיניים השחורות.

התיישבתי במקומי והוצאתי את רגליי הרזות מבין המיטה, מתרומם על רגליי ומתחיל להתקדם אל עבר הדלת.

זיהיתי את המקום, זה היה הבית של מר בלאייק

'איפה אתה עוד יכול להיות אדיוט' חשבתי לעצמי, מגלגל את עיניי לעצמי עקב טיפשותי.

"מר בלאייק?" קראתי , מתהלך בין המסדרונות האחוזה הענקית הזו

איפה הוא עוד יכול להיות?

ואם הוא לא בסביבה, זה מותיר לי את האפשרות לברוח?

ירדתי במדרגות מוכרות, מגיע את אותו המטבח שהייתי בו בפעם אתמול, היו שם את אותה כמות שומרים כרגיל אבל שום זכר לטיילור.

"סליחה?" שאלתי מפוחד את הבחור שנראה הכי פחות מאיים

"כן ילד?" הוא הרים לעברי גבה כשהפרעתי לו בשיחה עם חברו

"מה קורה פה, אני מתכוון, איפה דא-מר בלאייק" תיקנתי את עצמי במהירות, מרגיש את הסומק בלחיי.

"מר בלאייק יחזור בהמשך היום" הוא הואיל בטובו לענות לי ואז חזר לשיחתו.

'גס רוח' חשבתי לעצמי ועליתי בחזרה במדרגות, שם לב לחולצתו של טיילור על גופי.

נכנסתי לאותו החדר שהתעוררתי בו, מחפש אחר הטלפון שלי ומוצא אותו מונח על השידה.

היו מספר הודעות מספנסר וליאו ואפילו ממייקל

מה הוא רוצים ממני? אני לא מדבר על לואי, אלא על הבוגד שקרא לו חבר שלי.

'הוא לא יודע שאתה גילית' קול עלה לי בראשי ואני גילגלתי את עיניי

אז מה

אפילו שהוא לא יודע על זה שתפסתי אותם, איך הוא עדיין מעז לדבר איתי?

מבלי ששמתי לב הרגשתי איך מצב רוחי ירד, עצב עטף את כולי ורציתי לבכות

למה היה חייב לעשות לי את זה??

הוא מכולם!!

החבר הכי טוב שלי!

למה??

מבלי ששמתי לב דמעה בודדת ירדה על לחיי ואני מיהרתי למחות אותה.

נשכב במיטה על בטני ומניח את ראשי על הכרית הרכה.

צלצול הטלפון נשמע לפתע ושיחה נכנסת מאיש הקשר my daddy הופיעה לפתע.

לא רציתי לענות לו, לא כשאני מרגיש ככה אבל ידעתי שיכעס, ולא רציתי עוד מכות על התחת המסכן שלי.

עיניתי לשיחה וקירבתי את הטלפון לאוזני, מושך באפי מעט.

"בייבי?" שאל, קולו מעביר בי רעד כרגיל.

"כן דאדי?"

"בייבי אתה בוכה?" קולו היה משולב בדאגה אך מצד שני כעס, כעס טהור.

"לא.." קולי נשבר ומפל של דמעות יצאו אחריי זה מעיניי, כבר לא אוכל לשקר לו.

"בייבי בוי מה קרה?!?" הוא קרא לפתע ורק רציתי שיהיה כאן.

"כלום.." מילמלתי

"איפה אתה דאדי?" שאלתי, מנסה להעביר נושא.

"בדרך להרוג את הבן זונה שגרם לך לבכות"

Mr.blackWhere stories live. Discover now