chapter 74

5.9K 289 43
                                    


לאחר המקלחת הארוכה והחמה, שבה טיילור ניקה בעצמו את גופי עקב העייפות הרבה שלי, הוא הלביש אותי בפיג'מה צבעונית, מעיין אוברול ארוך ומחמם שגרם לי לרצות להתכרבל בתוך עצמי ולישון שינה ארוכה לצד טיילור. לאחר שיבש את שיערי הקצר היטב במגבת ואסף אותו לקוקו קטן ודי חמוד, הוא הניח אותי על המיטה הגדולה והמסודרת. עיניי כבר היו עצומות לגמריי ופי היה פתוח מעט, פולט נשימות ארוכות וחירשיות. הרגשתי את גופו החם נצמד עליי מאחור, ידו החזקה נכרכה סביב בטני וראשו נקבר בצווארי. נשמתי ברוגע, מרגיש את כל גופי נרפה, אהבתי את הדרך שבה גרם לי להרגיש, כאילו הייתי הדבר הכי יקר בעולם, הכי שביר ועדין. החיוך במהרה נפרס על פניי. הסתובבתי בשארית כוחותיי אליו, פוגש בפניו שחייכו אלי בעייפות בחזרה. הוא ליטף אותם בשקט, בלי להגיד כלום, ששנינו עומדים להיסחף אל השינה העמוקה למרות שעת הצהריים המוקדמת.

"כשתתעורר בייבי," הוא התחיל לפתע לדבר, לוחש בשקט. "אתה הולך לספר לדאדי הכל."

-----------------

קרניי השמש המאירות היו הדבר הראשון שבירך את פניי כשהתעוררתי. השמש עלתה כהרגלה מעל האופק במזרח, מגלה את קרנייה המאוחרות. האור המסנוור חמק מבין זכוכית החלון הפתוח, מוצא את דרכו מבעד לווילון הלבן והקטיפתי שהשתרך לאורך כל קיר החדר, וממלא בחלקו את חלל החדר המרווח. הקרניים הרגישו מלטפות את עורי, יכולתי להרגיש את מגען המחמם על פניי, מלטף ומרגיע. עיניי העייפות נפתחו למחצה ואני התכרבלתי בתוך עצמי, מתחפר בשמיכה הרכה והדקה. לפתע מגע נעים ורך הורגש על פניי, יד חמה ומלטפת אשר גרמה לי לפתוח את עיניי ולהרגיש את העייפות שאפפה אותי עוזבת את גופי. המשכתי לשכב באותה תנוחה על המיטה הרכה שאינך יכולת לצאת ממנה. חלל החדר הגדול התמלא במשב הרוח הקריר שחדר מבעד החלון הפתוח. התיישבתי על קצה המיטה הגדולה שהוצמדה באורכה לקיר החדר, משפשף את עיניי ונותן לשאריות העייפות האחרונות לעזוב את גופי לפניי שמתרומם על רגליי וכורך את השמיכה סביבי. הבד הרך שנעטף סביבי הגן על גופי מהרוח הצחוחה, לקחתי את רגליי, נאנק מעט מהכאב שפילח את ידיי אך מניע אותם על רצפת החדר הקרה ומוציא את גופי מבעד החלון הגדול, נכנס בפעם הראשונה אל המרפסת הרחבה והגדולה שהשקיפה על גינה רחבת ידיים ומטופחת היטב. נתתי לרוח ללטף את גופי, לעבור בשיערי, להרגיע אותי ולנשום את האוויר הצלול של הבוקר. שערותיי  השחורות והרכות התנופפו לאחור, ידיי חיזקו את אחיזתן בשמיכה החמימה שלפתע הרגשתי את הידיים המוכרות נכרכות מאחוריי, גורמות לי  לפלוט יבבה מופתעת וחירשית. חייכתי למגע חזהו שנצמד מאחוריי, לידיים שחיבקו את בטני ולשפתיו שנישקו בעדינות את צווארי.

"בוקר טוב מלאך." המילים המחממות מילאו את אוזני וגרמו לחיוכי להתפרס מאוזן לאוזן, השענתי את ראשי לאחור, מסובב אותו לכיוונו ופוגש בשפתיו על שפתיי שנצמדו לנשיקה קצרה ורכה.

Mr.blackWhere stories live. Discover now