"הנה אתה! "ספנסר גס הרוח רץ אל עבר נואה במסדרון הארוך , דוחף מספר תלמידים בדרכו.
" ליאו סיפר לי מה קרה " ספנסר עמד ליד נואה , צוחק, בזמן שהנער המסכן קבר אל פניו בלוקר במבוכה.
" או בחייך , זה קורה לכלום" ספנסר משך בידו של הנער הסמוק ושתיהם התקדמו אל כיתת מעבדה
נואה נעצר במהירות כשנזכר שמייקל איתו בשיעור הזה
"קדימה נואה" ספנסר נעצר , מסתובב אל עבר הנער.
"מייקל שם, אני לא יכול להכנס לשם " נואה בהה בדלת בדרמטיות , גורם לחברו לגלגל את עיניו.
" אויש נו באמת נואה , תתגבר עליו או שתזיין אותו כבר , זה לא יכול להימשך ככה" תפס בידו ונכנס איתו אל הכיתה.
ספנסר בחן את מקומות הכיתה , חיוך ערמומי עלה לפיו כקלט את הכיסא הרק בשולחן ליד מייקל , תופס את נואה ומושיב אותו שם .
" מייקל " ספנסר פנה אל הנער המבולבל,
" לנואה יש משהו לספר לך " חייך והלך משם , משאיר את נואה שעמד להתעלף לבדו .
הנער החסון הרים גבה אל עבר נואה , מגחך מעט כשראה אותו קובר את פניו בידיו
"אל תתבייש ממני " צחק , מוריד את ידיו מפניו
" נו , מה רצית להגיד לי ?" חייך לעברו ולחצי שנייה , נואה הרגיש כאילו מייקל מסתכל עליו באותה הדרך.
נ.מ נואה -
הרגשתי את לחיי בוערות מהקרבה שלי אל מייקל , עיניו הירוקות ,שיערו החום, ריח גופו המשגע , כל אלה גרמו לאיברי להתקשח אפילו מבלי שארצה
" נו , מה רצית להגיד לי " חיוכו הממיס העביר בי צמרמורת , יכולתי להרגיש כאילו יכול לדעת על מה אני חושב
"כלום.." מילמלתי , מסיט את ראשי במהירות אל עבר הלוח , מתפלל שהמורה תכנס כבר
" אם אתה אומר.." קולו הצרוד היה לפתע קרוב אך אמרתי לעצמי שאני מדמיין , זה לא הגיוני הרי .
" נואה"
מייקל לפתע קרא בשמי לאחר רבע שעה של שקט
"כן ?" לחשתי , מנסה להתרכז בשיעור וגם שהמורה לא תשמע אותנו
" אתה יודע את זה שיש לי יום הולדת ביום שישי נכון? " שאל ואני באתי לפתוח את פי כדי לענות אך הוא מיד דיבר
"ברור שאתה יודע , כולם יודעים" העביר את ידו בשיערו , וגרם לי לגלגל אלייו את עיניי כמו בכל הפעמים שהתנהג כמו אדיוט
" כן אני יודע" חייכתי אליו חיוך מאולץ
"אנחנו חוגגים בשישי, במועדון שבעיר , אתה יכול לבוא " הביט בעיניי ואחר כך הפנה את מבטו ללוח
אני מכיר את המועדון הזה , ידעתי שלא כדאי לי להתקרב אליו, לאף אחד לא כדאי
אלוהים יודע איזה אנשים מסוכנים יש שם , אנשי העולם התחתון ,
זהו לא מקום לנערים שיכורים , זהו לא מועדון לילדים , אז למה לעזאזל הם בחרו דווקא אותו מבין כל המקומות
" אני לא יכול לבוא , אין לי עדיין שמונה עשרה" מילמלתי בתירוץ, לא אומר לו את הסיבה האמיתית לכך שאיני רוצה לבוא
" אל תדאג , אנחנו נסדר לך תעודת זהות" חייך בערמומיות , מבלגן את שיערי השחור בידו
קפאתי מהמחווה המוזרה , מייקל מעולם לא דיבר איתי לפניי , בטח שלא הזמין אותי אל מקומות שהיה בהם
התעלמתי מכל מה שקרה כאן , מתפלל לאלוהים שעד יום שישי אמות ולא אצטרך ללכת למועדון המסוכן הזה.
נ.מ כללית-
נואה המסכן צעד עם חבריו במסדרון אל עבר יציאת בית הספר , אינו מבין מה נפל עליו
" נואה הכל בסדר?" ליאו שאל בדאגה , מניח את ידו על כתפו של נואה
" מייקל הטיפש הזה הזמין אותי אל יום ההולדת שלו " נואה השפיל את ראשו , מחפש דרך להתחמק מהמסיבה
" נו , אמרתי לך שזה יעבוד ליאו!!" ספנסר קרא בשמחה , מתהלך בגאווה
" זה לא זה " נואה סיננן , מסתכל אל עבר הנער בעל השיער החום
"הוא רוצה שנלך למועדון בעיר , המועדון, אני לא רוצה למות!" צעק ביאוש בעודם יוצאים משערי בית הספר
"נואה!" נשמעה צעקה מאחור , ושלושת הנערים הסתובבו אל עבר מייקל שרץ לעברם
"אמרתי לך שאני אסדר לך " הושיט לעברו את תעודת הזהות המזויפת
נואה הביט בו, קפוא , לא מאמין שבאמת צריך ללכת למועדון הזה.
" תודה" מילמל במהירות , חוטף את התעודה מידיו של מייקל וממהר ללכת מהמקום
" מה אתה הולך לעשות?" ליאו שאל , לא רוצה שהחבר הכי טוב שלו יסתכן
"אני באמת לא יודע " נאנח ביאוש, מתקדם אל עבר ביתו.
יומיים עברו מאז מה שקרה , ערב המסיבה הגיע ונואה המפוחד ישב במושב האחורי של רכבו של מייקל , עומד להתעלף כל רגע
" תרגע נואה , לא יקרה כלום, הבאת את התעודת זהות נכון?" הביט בו דרך המראה
נואה הינהן לעברו , נושך את שפתיו בחוזקה עד שהרגיש שפצע אותם
" הנה זה" מייקל אמר לאחר כמה דקות , מחנה את רכבו ליד המועדון.
מייקל הוציא את נואה מהרכב , תפס בזרועו בעודו מביל את שניהם אל עבר המקום ההומה
"כשמגיע תורנו , פשוט תושיט את התעודה אל עבר השומר , אל תאמר כלום" מייקל אמר בעודם מחכים בתור
יהיה בסדר ,נואה חשב לעצמו, פשוט תברח כשאף אחד לא יראה ותחזור הבייתה.
תורם של השניים הגיע , הם נכנסו בקלות אל המקום הרועש והחנוק מריח האלכוהול
" אל תזוז ממני " מייקל צעק לאוזנו עקב המוזיקה הרועשת ונואה החזיק באחוריי חולצתו , מפחד ללכת לאיבוד בין כל ההמון.
מייקל הוביל את נואה אל עבר חבריו שישבו על הבר ,
"מייקל ! מה נראה לך שאתה מביא קטינים לפה!!" אחד מחבריו צעק ונואה המסכן פחד שיעשו לו משהו.
"תרגע! הוא לא מזיק " מייקל לקח את נואה והושיב אותו אל אחת מכיסאות הבר.
נואה המפוחד רצה לברוח מהמקום הזה.
הוא לא רצה להיות פה , הוא ראה את כל האנשים הלבושים בחליפות, חלקם עומדים , חלקם יושבים בספות השחורות ליד רחבת הריקודים.
ספה אחת תפסה את עיניו , הוא בחן את האנשים שישבו שם , לפחות ארבעה אנשים שנראו כמו שומרים חזקים במיוחד עמדו ליד השולחן .
נואה רק החל להבין יותר ויותר עד כמה מסוכן המקום הזה אפילו יותר ממה שחשב.
הוא בחן את האדם החסון אשר ישב לבדו בספה השחורה , חמישה שומריו מסביבו בעודו נשען לאחור באדישות , בוחן את כולם בעיניו המסוכנות , עיניים שחורות שיכולות להרוג אותך בשנייה שתביט בהם.
נואה סובב את ראשו במהירות אל עבר הבר, מרגיש את כל גופו דרוך , מתוח ומפוחד
הוא ביקש מהברמן שוט של וודקה כדי להפיג את המתח ולאחר מכן שתה עוד אחת ועוד אחת בלי הפסקה.
"היי ילד " אחד מחבריו של מייקל תפס בידו כשעמד לשתות את השוט החמישי שלו
" אני חושב שזה מספיק בשביל היום " לקח מידו של נואה השיכור את הכוס
" לא.." נואה מילמל , קם מכיסאו וצועד בחוסר יציבות אל עבר רחבת הריקודים , נדחק בין כל האנשים , מרגיש את ראשו המסוחרר ואת ראייתו המטושטשת.
נואה התקדם אל עבר הספות , אינו מודע למעשיו , הולך ישר אל הספה השחורה של מר בלאייק , מחייך שיכור ומתנדנד בעודו צועד בדרך שממנה אין חזרה.
הנער התמים רק רצה לשים את ראשו ולישון על הספה שניראתה פתאום נוחה במיוחד , אינו שם לב שהוא הולך ומתקדם אל הבנאדם הכי מסוכן בעולם.
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
