בפעם הבאה שהתעוררתי הייתי כבר שוכב בתוך מיטה ענקית , במקום שלא זיהיתי כלל וכלל.
קמתי במהירות מהמיטה , נלחם בכאב הראש הנוראי שהרגשתי , נכנס בדלת השירותים ונעמד מול המראה.
הייתי נראה נורא , פניי היו מעט אדומות ושיערי היה פרוע לגמריי , לגופי הייה סריג לבן וארוך שהגיע עד לאמצע יריכיי ושרווליו עקפו את כפות ידיי.
פתחתי את ברז המים , שוטף את פניי , נהנה מהקרירות שלהם.
לאחר מכן ציחצחתי את שיניי לאחר שמצאתי מברשת חדשה וגם סידרתי את שיערי ,
'אני חייב לברוח מפה' חשבתי לעצמי , תוהה איך לעזאזל נתתי לעצמי להגיע למצב הזה.
לחיי האדימו כשנזכרו בכל מאורעות אתמול , פחדתי ממנו , פחדתי שיצליף בי שוב כמו שעשה ברכב , נזכרתי בידו החזקה אשר תפסה חזק בבשרי .
" בוקר טוב נסיכה " מר בלאייק לפתע הופיע לידי , נשען אל על מפתן הדלת כשרק בוקסר שחור לרגליו.
הרגשתי איך שיערותיי סומרות וצמרמורת מענגת עברה בגופי יורדת לאט לאט אל בין רגליי.
בחנתי את קעקועיו השחורים אשר התנוססו מעל שרירים רבים
גופו היה חטוב גבוה וחסון , השוותי בין גופו של מייקל ובין הגוף שנמצא לפניי
מר בלייק לגמרי לקח את זה
" בוקר טוב " מילמלתי , סומק קל עלה על לחיי.
מר בלייק התקדם לעברי , מניח את ידיו הגדולות על מותניי , גורם לי להיאנח לפתע ממגעו החם.
" מתי אני חוזר הבייתה?" העזתי לשאול פתאום , מרגיש את ידו של טיילר יורדת לאט לאט אל גבי התחתון.
"אממ בייבי" מר בלייק הניח נשיקות מלטפות על צווארי , גורם לי להיאנח , לנתק את מחשבותיי מראשי
" מי אמר שאתה חוזר הבייתה ?" הביט בעיניי , מחייך חיוך ערמומי
אבל , מה יהיה עם המשפחה שלי ? הם ידאגו לי , מה יהיה עם ליאו וספנסר
" אבל-" התחננתי שלפתע ידו תפסה בתחת שלי בחוזקה , מכאיבה לי
" מר בלייק" נאנחתי בכאב ידיי על שתיי כתפיו , גופי מנסה להתחמק מידו שלפתע הרגשתי את ידו מצליפה למקום הכאב
"אההה!" צרחתי כשהרגשתי את הצריבה הכואבת בבשרי
עיניי החלו לשרוף מהדמעות בעודי מביט בעיניו הקשוחות והשחורות
" אני חושב שאנחנו צריכים לחזור על כמה חוקים בייביבוי" ידיו הרימו אותי בקלילות , הוא התיישב על המיטה והשכיב אותי על בירכיו, בטני אל יריכיו וידיו מלטפות את התחת שלי.
פחדתי ממגעו, מכווץ את ידיי לשתיי אגרופים, נושך את שפתיי , מחכה למכה.
" חוק מספר אחת " התחיל לדבר , נותן את ההצלפה הראשונה
" אתה קורא לי דאדי" ידו השנייה לפתע תפסה בשיערי, מושכת אותו לאחור
"איך קוראים לי?"
"דאדי!" נאנקתי בכאב , נאנח בהקלה כשעזב את שיערי , שלפתע מכה שנית
" חוק מספר שתיים" הכה שוב ולפתע ליטף בעדינות את בשרי החשוף ,
" אתה עושה כל מה שדאדי אומר "
עברו כמה שניות שלא עניתי, עדיין המום מהכאב
" כן דאדי!" קראתי מהר לפניי שיכה אותי שוב
" ילד טוב" ליטף את שיערי , משום מה אהבתי כשעשה זאת.
" חוק מספר שלוש" קרא שוב , מצליף בי בידו שוב
" אתה שלי , בייבי בוי , רק שלי , לא כדאי לך להתעסק עם אף אחד אם אתה לא רוצה אותו מת תחת ידיי" הרים את ידו אף הפעם לא הכה בה , אלה רק הוזיז אותי מאותה התנוחה אשר הייתי בה , מושיב אותי על רגליו הארוכות
" אתה לא בורח בייבי , לא הולך לשום מקום, דאדי יכעס מאוד אם יגלה שניסית לברוח"
ליטף את פניי , אגודלו עובר על שפתיי .
עצמתי את עיניי , מרגיש עונג מוזר בכל גופי
" הבייבי המושלם שלי" לחש קרוב לצווארי , משאיר נשיקות רכות עם שפתיו העבות, גורם לי להתפתל תחת מגעו.
"הבייביבוי היפה שלי , אני אהרוג את מי שיעז לגעת בך" מילותיו שיתקו אותי , ידעתי שמחוץ לחדר האטום הזה ,העולם שפה אפל יותר מנשיקותיו הרכות , מפחיד יותר, מסוכן יותר.
ידעתי שהתכוון למילותיו , אנשים כמוהו הורגים ורוצחים מבלי למצמץ .
פחדתי שיהרוג גם אותי , פחדתי ממנו.
" מר ב- דאדי?" תיקנתי את עצמי במהירות , רואה את חיוכו המרטיט עולה על פניו,
העברתי מבלי יכולת לשלוט בעצמי את ידי על עורו החלק , אצבעותיי הדקות עוברות על לחיי
"כן בייבי?" ידיו החזיקו ברכושניות במותניי , פיו מנשק את ידי שעל פניו
" אני יכול ללכת לבית ספר?" עיניי מביטות אל תוך השחור שבעינייו , מתחננות
" כמובן בייבי " נשק ללחי וקם ממקומו , רגליי כרוכות סביב מותניו כשהוא לקח אותי אל חדר הנראה כמו חדר ארונות ענק.
הוא הניח אותי על מין מושב מרופד וגבוה בצבע לבן , רגליי בקושי הגיעו אל הריצפה.
צפיתי בגופו החצי ערום בעודו חיפש בין המדפים הרבים אחר בגדים , כנראה בשבילי .
"תשאר לשבת כאן בייבי בוי" נאנח ויצא מהחדר , שמעתי את דלת החדר נסגרת וקפצתי מהמושב הגבוה, עומד על הרצפה הקרה , מסתכל אל רגליי הלבנות והחשופות ועל הסריג הלבן שעל גופי אשר מלא בריחו של מר בלייק.
הדלת נפתחה לאחר כמה דקות ארוכות ואני מיהרתי לחזור לשבת במושב הלבן אך איני הצלחתי לטפס בחזרה .
נאנח ביאוש שלפתע הסתובבתי וראיתי את מר בלייק שהספיק להתלבש מחייך למראו החסר אונים.
" אתה צריך שדאדי יעזור לך בייביבוי? " התקדם לעברי בחליפתו השחורה שמכנס גינס שחור בידו.
הנדתי בראשי לשלילה , מבטי עדין על המכנס השחור , הנחתי שהביא אותו בשבילי
" אוקיי נסיכה שלי , בוא נעזור לך להתלבש" הוא הלביש לרגליי את הגינס השחור במהירות, לאחר מכן נועל נעליים שחורות לכפות רגליי.
"מה אומרים?" שאל לוקח אותי בידו אל מחוץ לחדר
"תודה דאדי" מילמלתי כשהלכתי צמוד לגופו, נרתע כאשר הגענו אל מטבח גדול , רואה כמה אנשים מאיימים לבושים בשחור , חלקם מביטים בי
" בוקר טוב בוס" כמה מהם אמרו ומר בלייק הינהן לעברם , מושיב אותי ליד אחד מהם.
נרתעתי מהדמות שלצידי , מביט באימה בעיניו של מר בלייק
"הוא יקח אותך לבית ספר נסיכה, אל תדאג,הוא לא נושך" נשק בעדינות לשפתיי והלך משם , משאיר אותי לבד בין כל הבחורים האלה.
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
