"קדימה נואה, אתה לא רוצה לפגוש את אבא שלך?"
המילים שלו הקפיאו אותי, עיניי הביטו בו משותקות, שום חלק בגופי לא הצליח לתפקד.
אבא שלי?
שלי??
אותו בנאדם שעזב אותי לפניי שמונה שנים בלי לומר כלום??
אותו שיכור שנטש את המשפחה שלו? את אישתו ואת שניי ילדיו הקטנים? אותו בנאדם?!?
איך הוא מעז להופיע עכשיו ואיך לעזאזל טרביס מכיר אותו?? למה הוא מתכוון שהוא אומר שאני אפגוש את אבא שלי? חשבתי שהבנאדם הזה כבר מת, כבר השלמתי עם העובדה שלעולם לא אראה אותו, אז איך זה יכול להיות שאני הולך לפגוש אותו?
אבל, האם אני באמת הולך לראות אותו? או שזה סתם אחד מהתעלולים שטרביס טומן לי כדי שארצה לבוא איתו? האם הוא באמת יודע איפה אבא שלי?
כל גופי היה משותק, מלא אימה, דבריו עדיין לא נקלטים בראשי, הרגשתי כאילו לקח סיכה קטנה ופוצץ בלון גדול שהיה החיים שלי, מוטט את כל מה שידעתי והכרתי עד היום.
איך הוא יכול להפיל את הדבר הזה עליי, על ילד שלא ראה את אבא כל כך הרבה שנים, ויותר מהכל, איך הוא בעצמו יכול לחזור פתאום לחיים שלי כאילו שום דבר לא קרה.
"מ-מה" גימגמתי בהלם, עיניי לא יורדות משלו בזמן שהוא רק מביט בי בחיוך מחליא. רציתי להכות אותו, לקחת את האקדח הארור ולירות בו רק אם היה לי את האומץ. שנאתי את העובדה ששיקר לי, שגרם לי ליפול לתוך המלכודת שלו, איך הוא יכול לעשות דבר כזה נורא?
"בייבי אל תקשיב לו, הם רק רוצים לקחת אותך ממני" טיילור נשמע ואני בבת אחת הוזזתי את מבטי אליו. האקדח השחור שלו עדיין כוון על טרביס שכיוון את אקדחו שלו עליי.
ראשי התמלא במחשבות, מה אני אמור לעשות? האם יש לי בכלל ברירה? האם אני רוצה ללכת מטיילור?
לא, לא, שום דבר שבעולם לא יגרום לי לעזוב אותו, בטח לא הבנאדם שנטש אותי לפניי שמונה שנים, שום דבר.
אבל חששתי מזה שאולי אין לי בכלל ברירה, פחדתי שהוא יקח אותו מטיילור שוב, שהוא יחטוף אותי בדיוק כמו שאלכס עשה, יכה אותי ויתעלל בי שוב ושוב ואני לא חושב שאני מוכן לזה, אני לא מסוגל לחוות את זה שוב.
"ת-תעזוב אותי" זה כל מה שהצלחתי להוציא מפי, עיניי מביטות אליו בשנאה. הוא היה נראה מופתע מעט, כנראה לא האמין שסירבתי למשהו כזה, ללראות את אבא שלי. האמת, גם אני לא האמנתי, אבל זה מה שהלב שלי אמר, לא רציתי שום בנאדם חוץ ממר בלאייק.
"חבל שזה לא נתון לבחירה שלך" הוא הביט בי במבט אדיש ובבת אחת דחף אותי אל תוך המושב האחורי של הרכב, גורם לגופי לפגוע בחלון וטורק את הדלת אחריי. הוא כיוון את האקדח עכשיו על טיילור. ניסיתי לפתוח את הדלת אך היא לא נפתחה, כל מה שיכולתי לעשות הוא להביט אל טיילור בעינים מלאות דמעות ולצעוק לטרביס לשחרר אותי.
"תסתכל עליו טוב טוב, ועכשיו תסתכל על מי שלידו, ירייה אחת לכיוון הרכב ואנחנו מורידים אותו" טרביס אמר בקול מאיים בזמן שאני השתתקתי בבת אחת והפנתי אל מבטי אל הנהג שכיוון אקדח אליי. יבבה קטנה ברחה מעיניי בזמן שהדמעות לא מפסיקות לרדת על פניי.
"אתה לא תעז לפגוע בו, זה הבן של מארק" טיילור סינן לעברו, רק גורם לטרביס להשמיע את אותו צחוק מרתיע.
"למה אתה חושב שמארק חזר המשפחה שלו רק עכשיו? אתה חושב שאכפת לו מהם? לא, הוא רק לא יכל לסבול את העובדה שאחד מבני המשפחה שלו נמצא בידיים שלך" הוא אמר ואני קפאתי ברגע.
המילים שלו היו כמו אלפיי חרבות אל תוך הלב שלי? לא אכפת לו שאמות? לא אכפת לו ממני? מהמשפחה שלו? איזה מן בנאדם הוא?? עד כמה רע הוא יכול להיות?!? עד כמה חסר לב הוא!?!
"בבקשה תתן לי ללכת.." התחננתי אל האדם שכיוון את האקדח אליי אך הוא המשיך להביט בי במבט אטום, לא מזיז שום חלק מפניו.
הבנתי שאבא שלי הוא לא בן אנוש, הוא מפלצת.
הנחתי את ידיי על החלון והתייפחתי בקולניות, לא יכול לסבול את הכאב הזה יותר, לא מוכן להשלים עם העובדה הזאת. מתי אראה את טיילור שוב פעם והאם אראה אותו בכלל? האם אצליח לברוח שוב? האם יש בי את הכוחות לעבור את זה שוב פעם מחדש?
עיניי נפגשו באלו שלו, העיניים השחורות והדואגות שלו. יכולתי לשמוע את מה שרצה לומר לי אפילו מבלי שיצטרך לפתוח את פיו.
הוא התקדם אל טרביס, מוריד את האקדח שלו.
"תן לי רק להיפרד ממנו" הוא אמר ואני פערתי את עיניי, לא מאמין למילותיו. טרביס הינהן בניצחון ובעט את האקדח של טיילור רחוק מהם.
טרביס פתח את דלת הרכב ומשך אותי בגסות משם, מעמיד אותי מול טיילור שהתקרב אליי. הוא הניח את ידו על פניי ונישק את לחיי.
"אתה יודע שדאדי יבוא לקחת אותך נכון?" הוא לחש בקול כמעט בילתי נשמע ואני התחלתי להבין מה הייתה כוונתו. ידו ירדה אל צווארי ולפתע דקירה קטנה הורגשה על עורי.
"זה מכשיר שיאתר אותך, אל תיגע בו ואל תגרום לו להירטב" הוא אמר שוב, מחבק אותי חזק.
"תקשיב לי בייבי, אני אוהב אותך, אוהב אותך כל כך, ואני מצטער שכל זה קורה, אני מצטער שלא סיפרתי לך על כל המצב ישר שזה קרה, אני ידעתי על מה שהם מתכננים, אני ידעתי שאבא שלך רוצה לבוא לקחת אותך אבל לא העזתי לספר לך, לא רציתי שתתחיל לפחד שוב, אבל אני רק רוצה שתדע שאני לעולם לא אעזוב אותך, אני תמיד אשאר איתך, גם אם זה לא פיזית, אני תמיד אשאר איתך בלב. ואני רוצה שתבטיח לי שלא משנה מה הם עושים לך או מה הם אומרים לך, אתה לא מאמין להם, הם משקרים, הם מנסים להרחיק אותך ממני, מארק הוא האויב הכי גדול שלי, האויב הכי מסוכן, הוא חכם, הוא יכול לשטות בך בקלות, אני רק רוצה שתבטיח לי שתמיד תזכור את המילים האלה לא משנה מה הם אומרים לך עליי, אני אוהב אותך, אני מכור אליך, אתה כל כך חשוב ויקר לי שאתה אפילו לא יודע עד כמה, אתה המלאך שלי, אתה הוצאת את הטוב שבי, אני אמסור את חיי בשבילך, אני מבטיח לך כשכל זה יגמר אני אהפוך אותך לשלי, זה יהיה אתה עם הטבעת מסביב לאצבע הקטנה שלך, אני אעשה אותך הכי מאושר בעולם, רק תגיד כן ואני שלך, רק שלך."
~~~~~~~~~~~~~
בבקשה אל תהרגו אותי
YOU ARE READING
Mr.black
Romance"קוראים לי טיילור בלאק." אמר ולפתע ליטף את פניי ואז סטר להם. "אתה, תקרא לי דאדי." איך לילה אחד של שתיית יתר גורם לנואה למצוא את עצמו במיטה של ראש העולם התחתון. *אזהרה -הסיפור מכיל תכניים מינים* *סיפור שבהתחלה כתבתי בחשבון אחר ואז העלתי לפה* אזהרות כ...
