השלמה אינה אומרת שלום מיידי. ולאחר שיחסינו בין טאהיונג אליי הפכו נעימים יותר, דבר לא שינה את המרחק הפיזי שעדיין היה קיים. אף אחד לא העז להעלות את נושא ה'אנחנו' על מנת לא לקדם הכל מהר מדיי. על נשיקה אפילו לא חלמתי. והודעה רשמית על כך ששנינו יחד הייתה רחוקה כמרחק נגיעת הכוכבים.
כיוון שפחדתי בשבילו. והיינו צריכים לדבר על כך. וכמה שמהר יותר טוב.
ועדיין שמחתי לפחות על כך שנעים לי יותר בביתו. האוויר נהפך קליל יותר. יכולתי להביט להוריו בעיניים מבלי להתבייש. הם מצידם לא הראו לי תרעומת או כעס על כך שטאהיונג השכין אותי בתוך ביתם. הרגשתי כמעט בבית.
כמעט.
ישבתי על המיטה. ספר בידיי. שוכב לאורך עם רגליי. רעש דלת הנפתחת חדרה לאוזניי. אוייר עכור מילא לפתע את האוויר הנקי. עיניי הורמו בבעתה לדמות שעמדה שם. משום מה עם חיוך.
ולא שלום הייתה מראה וגודלה.
מאק-ג'ון ליכסן אליי עין נוקבת וחייך. לפני שהספקתי לומר מילה ידו סגרה את הדלת. במפתח. שאותו הוא זרק שנייה אחרי דרך החלון. ליבי פעם במהירות. פחדתי. עורקיי קפאו בתוכי. ולחץ היה שם המשחק של המערכה אותה ראיתי מול עיניי.
הוא התקרב. לפתע עלה. והכניע מהר. ואני?. לא הצלחתי להוציא מילה. לא הצלחתי לצעוק. גרוני יבש. רק עיניי הביטו בו בפחד מסחרר. הוא קרע את חולצתי. הוא כבל את ידיי. לוחץ על ליבי. עוצר את נשימתי. נגס בכל אומץ שעוד היה קיים בי. חושף את עורי ששרף ממגעו. שפלש ללא רשות למקומות בהם כאב החל לצמרר בי.
ומתוך כל זה-
התעוררה נפשי הישנה.
התיישרתי במיטה. מעביר את ידי המזיעה בשיערי הרטוב. נשימותיי עוד התייצבו להן בקושי. מנסות לחיות. מפחדות למות. הבטתי סביב לחושך של הלילה שסרר וקיללתי את כל החלומות שהשטן ייצר בשבילי. עיניי התרגלו לחשיכה. אך-
פחדתי נוראות.
יכולתי לחוש איך בעוד כמה דקות אם לא אעשה כלום. אם לא אפעל להגנתי. מאק-ג'ון יופיע מחוץ לדלת. והוא ייגע. ויתקוף. ויכאיב. והדלת הסגורה כמעט נפתחה מול עיניי המפוחדות ונשימתי הקטועה.
קפצתי מהמיטה במהירות. פותח את הדלת בשקט אך במהירות. מרגיש איך הפחד עולה כשלא ראיתי אותו עומד שם.
הבית השקט קיבל את פניי. כולם ישנים. יכולתי להבחין מסוף המסדרון בו הייתי בדלת חדרו הסגורה של טאהיונג.יכולתי לראות בדמיוני את מאק-ג'ון. מגיח עוד רגע מהעיכול שם. עוד רגע ומתקרב. עוד רגע ו-
הפחד. החושך. הרצון ל-
מישהו. לישון. איתו. ולהעביר את הלילה...
YOU ARE READING
۷ƙ|כנפי מציאות
Romance"המציאות עולה על כל דמיון". [עונה 2.] וללמוד זה חבל. והאם זה כדאי, ואפשרי, ובכלל? הפכתי עולם שלם בשבילי וזה עוד היה קל. ובשבילך עוררתי סערות וימים אל על. ויבשות נותבו לחלל. לא ידעתי לראות ולמצוא. תהיתי בחושך. בתוהו. בכלום. אתה היית נקודה שהאירה. שעז...
