Not what you think(L.S)

פרק חמישי!

ארוך קצת אבל תבלו❤

***

לואי קם משינתו למשמע של צעקות מהקומה למטה, הוא לא הבין מה קורה שם, הוא התיישב על מיטתו וסידר קצת את השיער לפני שהוא קם ויצא מחדרו בדרך לקומה למטה.
שהוא הביט מהצד הוא היה קצת בשוק למה שהלך מולו, לוטי,הארי, בחור בלונדיני שהוא חושב שקוראים לו ניל ועוד אחד קצת פחות מעניין עם שיער חום רוקדים כמו חבורה של מטומטמים עם שתייה ביד, נמרחים אחד על השני כאילו אין פאקינג מחר. טוב חוץ מהארי, לוטי והבלונדיני פשוט נמרחו אחד על התחת של השנייה, הבחור עם השיער החום פשוט החזיק בקבוק וודקה ביד ורוקן אותו לתוך הפה שלו והארי פשוט ישב בטלפון שלו, נותן להם מבטים מודאגים.
הארי היה ילד טוב כזה, כולם ידעו את זה, הוא תמיד היה מקבל ציונים גבוהים, לא נוגע בשתייה ותמיד מנומס ונחמד לכולם. לואי באמת לא קנה אותו, הוא ידע שמתחת לכל זה הוא לא היה הילד הטוב שהוא מנסה להיות.

לואי נכנס לתוך החדר וצעק "מה פאקינג קורה פה לוטי?"
"הו לואי, רוצה שוט?" לוטי אמרה מחייכת, מאה אחוז שיכורה.
"לא אני לא רוצה שוט לוטי מה זה הבלגן הזה אבא חוזר מחר ואת יושבת להשתכר עם החברים שלך?" לואי אמר לפני שהוא אוסיף, מצביע על הבחור הבלונדיני והבחור עם השיער החום " אתם שניכם הבייתה עכשיו אם אתם לא רוצים את הפרצוף שלכם דבוק לקיר." השניים פשוט הנהנו לקחו את הדברים שלהם ויצאו מהבית, מזמינים מונית כמובן.
"את,לחדר שלך אני צריך לנקות פה שאלוהים פאקינג ישמור אותי." לוטי נאנחה וקמה מהספה, הולכת לחדר שלה.
"אתה" לואי הסתכל על הארי "אתה בוא לפה, אני צריך לדבר איתך."
הארי נתן לו מבט מבולבל אבל פשוט קם והתקרב ללואי, עומד לידו.

" תגיד, אחותי והבלונדיני הזה שכבו או משהו פה?אני דואג לה." לואי שאל והארי ענה, מגחך קצת. "הם? הם לא סובלים אחד את השני אין לי מושג מה קרה פה בכלל, אבל לא, הם לא שכבו הם בטח היו מרוחים ככה בגלל שהם היו גמורים מהשתייה."
"אוך מזל" לואי אמר מסדר את השיער שלו לצד.
"שמע, אני אעשה את קצר אני עדיין קצת בשוק ממה שהלך פה אבל, אני מצטער שאמרתי לך למצוץ לאבא שלך או משהו כזה, אני לא ידעתי שהוא מת. אם הייתי יודע לא הייתי צוחק על זה"

לואי אמר, מרגיש קצת לא בנוח מהסיטואציה.
"ואם היית יודע? אני בטוח שזה לא היה מונע ממך לצחוק על זה." הארי אמר בגלגול עיניים, קצת עצבני, הוא ידע שלואי לא מתכוון למה שהוא אומר.
"תקשיב ילד, אני ניסיתי להגיד סליחה אבל אל תשגע אותי אם אתה לא רוצה שאני אדביק אותך לאיזה קיר, לא הייתי מתנצל אם לא הייתי פאקינג מתכוון לזה, זה קשה לאבד הורה אני באמת מצטער אז אל תדחוף אותי לגבולות שלי." לואי ענה לו עם כעס שמתפתח לו בבטן, גם אומר סליחה וגם החוצפן הזה מתבכיין לו.
"אתה לא יודע אפילו כמה זה קשה, לפחות המשפחה שלך תקינה ויש לך פאקינג הורים שאכפת להם ממך." הארי אמר, איך לואי אפילו יכול להגיד שהוא מבין? הוא לא.
"סליחה? אתה חושב שאני לא יודע מה זה לאבד הורה? שאני לא יודע כמה זה פאקינג קשה?אתה מעייף אותי, באמת." לואי אמר, מנסה לשמור על סבלנות לילד מולו, הוא רצה לסיים את השיט הזה יפה.
"מה זאת אומרת אתה מבין? שני ההורים שלך אוהבים ודואגים לך וללוטי, החיים שלך מושלמים איך אתה מבין?" הארי אמר לו ולואי היה פשוט מבולבל, לוטי לא סיפרה לו שאמא שלהם נפטרה? ואם היא לא סיפרה איך הוא לא שמע על זה בבית ספר או משהו, זה היה די ידוע.
"אני יודע בגלל שאמא שלי פאקינג מתה הארי, אתה היית במערה עד עכשיו או משהו?"
הבעה מבולבלת ומופתעת הופיעה על פרצופו של הארי, מה זאת אומרת נפטרה? לוטי בחיים לא סיפרה לו על זה, מה קורה פה?
"מ-מה? לוטי בחיים לא סיפרה לי על זה..."
"כן, כן הארי היא נפטרה, לא יודע איך לא שמעת על זה אבל זה קרה, תמשיך הלאה. מצטער על מה שאמרתי יצאתי מניאק עכשיו תחפף מפה, תודות לכם אני צריך לנקות פה." לואי אמר וניגש למטבח מקווה שהארי יבין את הרמז וילך כבר.
"הו, אני מצטער שאמרתי שאתה לא מבין אני-"
"הארי, זה בסדר אוקיי? תעשה לי טובה באמת יש לי הרבה מה לעשות היום, תחפף." לואי אמר להארי והארי ענה "אני יכול לעזור לך פה?"
"אתה יודע לעשות כלים?" לואי שאל והארי צחקק
"אני כבר בסיוטים מהם, תאמין לי."
"אז קדימה הארי הכלים קוראים לך ילד."
ללואי לא היה מושג למה הוא נותן להארי להישאר, טוב הוא צריך עזרה פה אז הוא מוכן להיות נחמד לכמה שעות.
הארי בשונה מלואי היה פשוט מבולבל, למה לוטי לא סיפרה לו? היא לא סמכה עליו מספיק? טוב הם ידברו על זה מתישהו. כרגע לואי צדק, הכלים באמת קראו לו.