"באמת" הוא אמר.
הבטן של הארי התהפכה מבפנים,המחשבה על כך שלואי דואג לו שמחה אותו.
ליאם,נייל ולוטי תמיד היו דואגים להארי,אמא שלו ואחותו היו דואגות לו,אבל הדאגה של לואי הייתה שונה,תחושה שהוא הרגיש כמו ההרגשה שהייתה לו עם מישהו אחר,מישהו שהוא עדיין לא מצליח לפענח מי.
הם ישבו שם,כמו שתי קואלות, מחובקים על הרצפה הקרה של חדרו של לואי,הראש של הארי בצווארו של לואי וסנטרו של לואי מעל רעמת התלתלים של הארי.
הכל היה שקט ונוח,כאילו נייל לא נוחר מהחדר ליד,התכרבלות שנמשכה חמש דקות והרגישה כמו נצח וכמו שנייה באותו הזמן,רק אנחות קטנות של הארי ממלאות את החדר משנייה לשנייה.
"אולי כדאי שאני אלך כבר לישון" הארי ציחקק לתוך גופו של לואי שרופף את אחיזתו והנהן "כן,לך לישון ילד,כבר מאוחר."
הוא התרומם מהרצפה והתקדם לכיוון מיטתו שלו,מחליק בטעות מה שגורם לידו הימנית להכות את קלידי הפסנתר שעמד בצד החדר של לואי,רעש גדול שהקלידים יצרו נשמע ולואי גיחך ואמר "לא שמתי לב שהוא פה,בוא נקווה שלא הערנו אותם."
"כבר שכחתי שיש לך פסנתר" הארי אמר ברכות,הוא כבר התרומם ממקומו על הרצפה והעביר את ידיו בעדינות על קלידי הפסנתר מבלי להשמיע צליל.
"פעם אחרונה שדיברתי איתך על הפסנתר הזה צעקת עליי והעפת אותי מהבית שלך" הארי המשיך,חצי חיוך על פניו שחושף את אחת מגומותיו.
לואי הביט בו בתהיה,כאילו מנסה להיזכר במה שקרה,בסופו של דבר נפל לו האסימון.
אותו ערב שבו הארי נשאר לעזור ללואי לנקות,שהארי עלה לחדרו של לואי כדי להביא בגדים ומצא את עצמו מחטט ללואי בארון ורואה את התמונות של אחיותיו.
כן.הוא זוכר את זה.
"מצטער על זה" לואי אמר בגיחוך "הייתי לחוץ באותו יום"
"שמתי לב" הארי אמר ולואי התקרב לעברו "שוב תודה על זה שעזרת לי אז" הוא אמר.
"אני לא רוצה תודה" הארי אמר בהפגנתיות ולואי הביט בבלבול שהיה ניכר על פניו.
"אז מה אתה רוצה?" הוא שאל.
הארי חייך לכיוונו חיוך קטן והתקרב אל לואי,מגיע לצעד אחד שמפריד בינו לבין לואי.
"שתנגן" הארי אמר "אני רוצה לשמוע אותך מנגן."
"לנגן?" לואי הביט בו בהלם מוחלט,מה שהארי היה מבקש באותו רגע לואי ידע שהוא היה נותן לו,הכל,לא מסיבה כלשהי אבל הוא פשוט היה עושה את זה.
אז הארי רוצה שהוא ינגן?
"כן" הארי אמר וצחק צחוק קטן "זאת בעיה?" הוא שאל.
"הארי,אמצע הלילה עכשיו" לואי לחש,יותר בשביל להראות שעכשיו אמצע הלילה וצריך להיות בשקט מאשר זה שהוא הרגיש צורך אמיתי להיות בשקט,לא באמת אכפת לו אם הם יתעוררו או לא.
"אז מה?אני רוצה לשמוע" הארי שלח לכיוונו של לואי חיוך מתוק ותמים והתיישב על מיטתו שניצבה ליד הפסנתר,מאחורי הכיסא שעמד שם,הוא אחז בזרועו של לואי ודחף אותו למטה,כך שעכשיו לואי ישב על הכיסא עם הארי על מיטתו מאחוריו.
"הארי אני לא יודע-"
"בבקשה" הארי אמר בקול קטן.
"אבל-"
"בבקשה בבקשה לו" הוא חזר על עצמו.
לואי הרגיש שהוא עומד להתפוצץ,הארי היה כל כך חמוד,יושב שם ומבקש מלואי לנגן לו כאילו זה מה שיעשה אותו מאושר.
לואי לא יכל להתנגד להארי אומר בבקשה,אולי בבקשה זאת באמת מילה של קסם,מתי שהיא יוצאת מהפה של הארי.
לואי נאנח ואמר בשקט "בסדר אני יכול-"
"תודהההה" הארי אמר בקול נרגש וחיבק את לואי מאחור, הוא באמת רצה לשמוע את לואי מנגן,זה סקרן אותו.
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
