פרק 32

2K 154 125
                                    

לפני שתתחילו לקרוא את הפרק יש כמה דברים שאני רוצה להגיד/לעדכן
*המצב הביטחוני בארץ ממש לא טוב כפי שאני בטוחה שאתם יודעים אז רק תדאגו לשמור על עצמיכם❤
ובנימה זו אני בטוחה שרובכם ראיתם את הפוסט הפרו-פלסטיני של זאין,זה קשה בשבילי אבל אני כבר לא תומכת בו יותר משמע הדמות שלו בפאנפיק רק תיקרא זאין אבל אין לה שום קשר לזאין מאליק יותר.
עוד משהו שרציתי להגיד זה כמו שאמרתי בהתחלה זה הפאנפיק הראשון שאני כותבת,אני מרגישה שלפעמים העלילה יכולה להיות צפויה או שהסיפור לא כתוב הכי טוב,אני כן משתדלת לעשות את המקסימום כדי לכתוב פרקים שאני מקווה שיעניינו את מי שקורא
אז מקווה שתהנו מהפרק❤

******

הערב הגיע וביתו של זאין התחיל להתמלא באנשים,צפיפות התחילה והשעה הייתה רק שמונה בערב.
זאין הסתכל סביבו עם חיוך על פניו ומבט גאה,לא עברו חמש דקות בלי שהוא ראה אנשים נכנסים דרך הדלת עם חיוכים על פניהם,כל מי שהגיע לשם יידע שהוא הולך להדפק במסיבה הזאת,בין אם זה יהיה מאלכוהול ובין אם זה מדברים אחרים.
המוזיקה הייתה רועשת והעניינים עוד לא התחילו להתחמם,רק כמה כוסות בירה עוברות מיד ליד ואנשים שלא מבזבזים זמן מיותר ומחפשים פינות נסתרות כדי להתמזמז,כמובן שהיו את אלה שאפילו לא טרחו להסתתר בעניין הזה ונמרחו אחד על השני בפתיחות,ידיים מגששות ושפתיים ננעלות,ברגע שזה מתחיל אין אפשרות לעצור.
מזג האוויר כבר נרגע מהצהריים והטפמרטורות ירדו באופן קיצוני כך שאוויר קר מילא את כל האזור,מיותר לציין שהמזגן כבר לא היה נחוץ.

"איזה שני ילדים נכנסו לי לשירותים ששטפתי ידיים בזמן שהם מתגופפים כמו זונות אני בטראומה" לואי אמר לזאין ולוק שעמדו ביחד במטבח,זאין נשען על השיש הקר,צוחק כמעט מכל דבר שאמרו לו,הוא לא בזבז זמן וישר שהבית התחיל להתמלא הוא מילא גם את עצמו בכל סוג של אלכוהול שהיה נראה לעין בביתו,הוא היה גמור ולואי ידע שזה רק עניין של זמן לפני שהוא יצטרך לקחת את זאין למיטה שלו בהתחשב בעובדה שאלכוהול מרדים את זאין אבל זאין אוהב להכחיש את זה ולקום בבוקר למחרת ולהאשים כל דבר אחר חוץ מאת האלכוהול שהוא שתה.
לוק צחק לכיוונו של זאין ואז הפנה את ראשו לכיוונו של לואי "מה עם אחותך והחברים שלה?הם באים?" הוא אמר ולואי הנהן והסתכל סביבו,אם כבר מדברים על השטן,ראשו של ניק הגיח ראשון מתוך הדלת,אחריו נכנסו לוטי ונייל עטופים אחד בשני וליאם שנכנס ישר אחריהם,נראה כאילו הוא צוחק ממשהו שנייל אמר.
לואי התקרב אליהם,הוא לא נתן להם זמן לדבר לפני שהוא בעצמו התחיל
"תעשו מה שבא לכם אבל אל תדפקו את הראש יותר מידי כמו פעם קודמת,
לוטי ונייל,לא להתמזמז לידי,לא משהו שראיתי ולא משהו שאני רוצה לראות."
לוטי צחקה ונתנה ללואי את האישור שלה בעזרת הנהון, לא בלי שהיא נשקה קודם לנייל על הלחי מה שגרם ללואי לגלגל את עיניו ולנייל לפרוץ בצחוק.
לואי הסתכל עליהם,הוא ראה שני בחורים,את גרימשיט ואת אחותו,העין לא תופסת את הארי.
"איפה המתולתל?" לואי שאל את ליאם אחרי שלוטי,נייל וניק כבר התקדמו.
"הוא נשאר בבית?" ליאם אמר.
פאק.
"אפשר לשאול למה?" לואי שאל וליאם הנהן "הוא היה עייף ולא היה לו מצב רוח למסיבה" הוא אמר.
לואי עמד לפתוח את פיו שוב אבל ליאם כבר המשיך ולא היה בטווח ראייתו יותר.
לואי שיער לעצמו שחוסר "מצב הרוח" של הארי למסיבה זה לא בגלל שהוא סתם עייף ויותר בגלל מה שקרה פעם קודמת שהוא הלך,הארי אולי הראה שעבר הרבה זמן ושהוא בסדר,אבל לואי יידע שהוא לא.
"נו?" זאין שאל את לואי "הארי לא בא,הייתי צריך לדעת" לואי ענה וזאין נפנף את זה בחיוך "יהיו עוד הזדמנויות טומו,כרגע בוא לא שתית כלום מהרגע שהגעת" הוא אמר וחייך אל לואי שגילגל את עיניו והתקדם יחד עם זאין למטבח,פותח את המקרר ושולף בקבוק קטן של בירה ופותח אותו עם הפותחן שנח על השיש,הוא הכניס את הפיה של הבקבוק לפיו ונרגע מהקרירות שהמשקה הכניס לגופו.

Not what you think(L.S)Where stories live. Discover now