הארי הסתובב במסדרונות של הבית,טרוד מידי כדי ללכת לישון,עירני מידי.
הוא שוטט הלוך ושוב והסתכל לתוך החדרים,רואה את לוטי,נייל וליאם ישנים,את פיזי,פיבי ודייזי מכורבלות ביחד בחדר אחר ומכחיש במוחו את העובדה שהוא הציץ מידי פעם גם לתוך החדר של לואי,מחייך חיוך קלוש לכיוון הנער הישן ומעריץ בשקט את היופי ששפע ממנו גם שהוא ישן,לגמרי מרוח על המיטה עם הבעה מוזרה על הפנים,הוא היה יפייפה.
לאחר זמן מה,הארי כבר התייאש מההליכות המתמשכות וחסרות העיקרון,הוא פסע לכיוון המדרגות וירד בשקט מירבי,משתדל לא להעיר אף אחד באותו רגע,כמעט מקבל התקף לב שהרגל שלו דורכת על כוס פלסטיק רנדומלית שמשום מה הייתה זרוקה על אחת המדרגות.
הוא הרים אותה,בלי ברירה,והמשיך בצעדיו החרשיים לכיוון המטבח,מדליק את האור בעדינות ועיניו מתכווצות למראה האור הלבנבן והפתאומי שעתר את המטבח. הארי, עושה את מה שהוא בא בשבילו,מרים את המכסה של הפח,זורק את הכוס המקומטת לאשפה ומסתכל סביבו רק כדי לראות כמות בלתי מוסברת של בלאגן בכל רחבי המטבח.
באנחה,הוא לקח שקית לידיו,מתחיל להרים את הזבל שמסביבו,למרות שעיניו עדיין מתקשות להיפתח לגמריי,קול פתאומי מאחורי גבו הבהיל אותו,הוא הסתובב.
"אתה מעסיק את עצמך כמנקה עכשיו?" זה היה ניק,חיוך קטן על שפתיו,אבל לא האחד המלגלג שהארי הכיר וזכר כל כך כל כך טוב,זה היה אחד אחר,סימפתי יותר,אמיתי יותר,המשפט נאמר ברכות מפתיעה.
"מה אתה רוצה ניק?" הארי שאל בגלגול עיניים תוך כדי שהמשיך במלאכתו והרים את הלכלוך ברחבי המטבח.
"אני כבר לא יכול לדבר איתך הארי?"
"לא" הארי ענה בתקיפות,טון נעים יותר לא ישכיח את כל הדברים שהוא עשה,והארי עמד מאחורי זה הפעם.
"תקשיב" פניו של ניק הרצינו והוא חבש על פרצופו הבעה מעט מאוכזבת "אני באמת עשיתי חושבים עם עצמי,אני כל כך מצטער על כל מה שעשיתי לך,אני יודע שסליחה לא תספיק כדי לכפר על כל מה שעשיתי,אבל אני רוצה שתדע שאני באמת מצטער,ואני מקווה שיום אחד תמצא מקום בלב שלך לסלוח לי"
הארי הסתכל לניק ישר לתוך העיניים,שהיו רכות יותר משזכר,מבט מתנצל מסתכל חזרה על הארי,הארי נאנח.
"אתה צודק,סליחה לא יכולה לכפר על מה שעשית." הארי אמר בתקיפות וניק הוריד את ראשו והנהן בתבוסה "אבל,אני לא מתכוון לשמור לך טינה,אני לא בן אדם כזה,אני לא סולח לך,אבל אני מעדיף להאמין שאתה באמת מתחרט על הכל." הארי המשיך וניק הרים את ראשו,ניכר שהוא היה מבולבל,ולא ידע אם לחייך או להמשיך ולהשאיר את מבטו קודר.
"אז מה זה אומר?" הוא שאל בתהייה והארי התכופף ורכן לכיוון הרצפה,מזהה את בובת הבננה שהוא החליק עליה ברגע שהוא מצא את התאומות,הוא גיחך לעצמו וזרק אותה לכיוון הספה.
"זה אומר,שאנחנו בסדר,אנחנו לא חברים,או ידידים,אנחנו מכרים ואנחנו בסדר."
פניו של ניק זרחו,כאילו שמה שהארי אמר היה די והותר עבורו,הוא חייך חיוך רחב שכיסה חצי מפניו והתרוצץ לכיוונו של הארי,מחבק אותו בחזקה מה שגורם להארי לקפוץ בהפתעה בזמן שניק המשיך למלמל שוב ושוב את המילה 'תודה' לתוך שיערו המבולגן של הארי.
הארי חייך חיוך קט בשל עליצותו של ניק אבל הרחיק את גופו של ניק מזה שלו "אני חושב שזה מספיק" הוא כמעט ציחקק,אבל ניק כבר עשה זאת במקומו וציחקק בשמחה, הארי הסתכל עליו בהתבוננות, משתדל להבין את השינוי הפתאומי באישיותו וכוונותיו,מתחיל להאמין שסליחתו של ניק היא אכן אמיתית,מתחיל לראות כוונה,אבל נזכר עם מה יש לו עסק ומעדיף להעלים עין,ממשיך בניקוי הספונטני שהוא החליט לעשות ועבר גם לכיוון הסלון.
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
