"בייב"
הייתה המילה היחידה שהארי שמע שוב ושוב שהוא פקח את עיניו,התמונה המטושטשת של לואי מתנוססת מול פניו וחיוך חם מקבל אותו אליו.
"ישנת טוב?" לואי שאל בגיחוך קט והארי חייך אליו חיוך רחב שחשף את הגומות שלו וגרם ללואי להסתכל עליו בחיבה וללטף את אחד התלתלים שלו בעדינות רבה בזמן שהארי קיבל צמרמורות לכל אורך גופו ונרגע לתוך המגע של לואי.עבר זמן מה מאז השיחה של הארי עם ניק ובאותו רגע שניק יצא מהחדר הארי מצא את הראייה שלו מתעמעמת ואת העיניים שלו נעצמות,הוא נרדם,ובזמן שהוא נרדם לוטי הספיקה להגיע עם הכסף לניק וכמעט דחפה אותו אל מחוץ לדלת של הבית שהוא שאל מה קורה עם הטיפ,מניאק.
לואי רצה לתת להארי להישאר לישון אבל עבר כבר הרבה זמן בלי שהוא התעורר והם היו צריכים לחזור הבייתה,אז בלי ברירה הוא צעד לכיוון החדר במורד המסדרון ולעבר החבר שלו שישן על המיטה,מוחבא מתחת לשמיכה ונראה יפייפה יותר מתמיד,אבל יפייפה שצריך להעיר עכשיו."כבר הבאת לניק את הכסף?" הארי שאל בטון ישנוני ולואי לא יכל לעצור את עצמו מלהתכופף ולנשק אותו על האף,כי הוא לא יכל לעמוד בפניו ובכמה חמוד הוא היה נראה באותו רגע,הארי ציחקק שלואי הנהן בתשובה לשאלה של הארי,לא הרבה לפני שהארי עטף את הידיים שלו סביב הצוואר של לואי ומשך אותו לנשיקה,מה שלואי קיבל בברכה ונישק בעדינות את השפתיים הוורודות של הארי שהיו נפוחות ורכות משינה,גורמות ללואי רק לרצות את הארי עוד יותר,ממש שם באותו הרגע,לא שהיה להם זמן לזה.
יד אחת של לואי אחזה במותן של הארי והשנייה ביד שלו, מרים אותו מתנוחת השכיבה ורומז לו לקום מהמיטה,מה שהארי מבין ומפהק,מתרומם ועושה את דרכו אל מחוץ לחדר יחד עם לואי.הם כבר היו במכונית,לואי,הארי,לוטי ופיזי.
בדרך לבית הנסיעה הייתה די שקטה לפני שהטלפון של לואי צלצל והוא ענה לו,שם את הטלפון על רמקול."הלו?לואי?" נשמע קול מהצד השני,זאת הייתה דודה שלו,הוא בחיים לא ישכח את הקול שלה.
"לארה?" הוא שאל,הבלבול היה ניכר על הקול שלו.
"אני צריכה שתבוא לבית החולים,הכי מהר שאפשר." היא אמרה בישירות ולואי הרים את גבותיו עיניו נפערות לרווחה.
"למה את צריכה שאני אבוא?"
"אני לא יכולה להסביר דרך הטלפון,תמיד היית חייב לשאול שאלות,אף פעם לא עושה מה שאומרים לך בלעדיהן,כזה ילד עקשן,פשוט בוא."
הארי לא הבין למה היא הייתה צריכה לפתוח כזאת מגילה על לואי באותו רגע רק כי הוא שאל שאלה אחת פשוטה.
הוא הביט בלואי מגלגל את עיניו ומאשר על ידי 'אני אבוא' קטן שהוא יגיע לבית החולים.
לואי הפנה את ראשו לכיוונם של לוטי ופיזי,מכוון על הארי גם כן "אני הולך להניח אתכם בבית ואז אני אלך לבית החולים,נראה מה הפסיכית צריכה." את החלק האחרון של המשפט הוא מלמל בזמן שלוטי ופיזי הנהנו.
"אני יכול לבוא איתך?" הארי שאל,הוא לא ידע למה הוא רוצה לבוא לבית חולים בזמן שהוא יכול להישאר בבית ולראות טלוויזיה,אולי זה כי הוא רוצה יותר זמן עם לואי,אולי זה כי נמאס לו להיות בין קירות,אין דרך לדעת.
"אתה רוצה לבוא איתי לבית חולים?" לואי שאל בגיחוך והארי גילגל את עיניו בחיבה וחייך אליו "כן למה לא" הוא אמר ולואי הנהן,מסיר את עיניו מהארי ומכוון אותן על הכביש.
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *