תיהיה העלאה כפולה היום! אחת עכשיו ואחת אחרי שאכתוב את הפרק הבא אזזז מקווה שתהנו מהפרק הזה ואל תשכחו להצביע❤
****
"לואי"
הארי מלמל והתרומם מהרצפה מנער את מכנסיו,מביט לתוך עיניו של לואי.
"הארי?מה אתה עושה פה?" לואי שאל ברגע שהוא ראה שהבחור שהתנגש בו הוא לא אחר מאשר הארי.
"מה אני עושה פה?מחליק על הקרח,עכשיו אם לא אכפת לך אני צריך ללכת." הארי אמר והתחיל ללכת מלואי,כעס בער בריאותיו למראה הבחור עם העיניים הכחולות,הוא לא רצה קשר אליו יותר.
מצד שני הוא גם לא רצה להיות ממש ברע כמו פעם,הוא העדיף להתעלם ממנו,הוא לא יכול לתת לו להיכנס אל החיים שלו שוב.
"הארי חכה רגע" לואי אמר והחזיק את הזרוע של הארי,מונע ממנו מללכת.
"מה?מה אתה עושה? אני צריך ללכת תשחרר אותי"הארי ביקש אבל לואי המשיך להחזיק בו וקירב אותו אליו,מושך בידו חזק יותר.
"רק תקשיב למה שיש לי להגיד." הוא אמר בפרצוף רציני אבל הבעה שהארי לא הכיר נמרחה על פניו,הבעה כמעט..מתחננת.
הארי החליט להקשיב לו.
הוא עמד במקומו והנהן לכיוונו של לואי עם גבות מורמות,מחכה לשמוע מה יצא ללואי מהפה.
לואי הביט בהארי כ2 דקות לא אומר מילה,הארי ניסה להישאר שקט ומנומס,לחכות לרגע שלואי ירגיש בנוח להתחיל לדבר אבל הוא ראה שזה לא ממש הולך לקרות.
"אממ לואי?מה אתה רוצה להגיד?" הוא אמר ושיחרר את לואי שנענע את ראשו,כאילו הוציאו אותו מבועה שהוא היה טבוע בו.
"הו,כן,צודק." לואי אמר והמשיך "רק רציתי להגיד סליחה שהייתי כזה רע איתך זה...זה לא היה בסדר מצידי ועוד להאשים אותך במשהו שהיה החלטה שלי זה מטומטם.
אני לא מצפה שתסלח לי עכשיו או משהו,אני רוצה שתדע שאני באמת מצטער."
הארי הביט בלואי עם הלם טהור מרוח על פרצופו,מכל מה שלואי יכל להגיד עכשיו להתנצלות הארי לא ציפה,לואי הוא עקשן,הוא חייב להיות צודק והוא לא חושב שהוא אי פעם ראה אותו מתנצל בפני מישהו,חוץ מאותה פעם שלואי התנצל בפניו על מה שהוא אמר על אבא שלו,זה היה מקרה שצריך להיכתב בספרי ההיסטוריה.
לואי היה מודע לעצמו,הוא ידע שהוא לא הטיפוס שמתנצל ותאמת שלא הייתה לו בעיה עם זה,העובדה שהוא התנצל בפני מישהו במיוחד אם זה היה הארי בלבלה אותו.
"זה לא היה בסדר מצידך לואי,אתה ידעת מה עברתי,אתה היית איתי שם ובכל זאת בחרת להשתמש בי ולקרוא לזה שפל יום אחרי. אני לא ציפיתי למשהו איתך,אבל לא ציפיתי שתדבר אליי ככה אם להיות אמיתי,אז לא אני לא סולח לך." הארי אמר,הוא לא יכל לסלוח ללואי באותו רגע,הוא כן רצה להיות בסדר איתו באיזשהו מקום אבל הוא גם לא יכל.
לואי הנהן בראשו ואמר "אני מבין גם למה אתה לא סולח,אם הפעם הראשונה שלי הייתה הולכת ככה לא הייתי עוצר אפילו כדי לשמוע מה יש לי להגיד,לא ציפיתי שתסלח,טוב אולי קיוויתי שכן.."
לואי הביט בהארי בהבעה כמעט עצובה, הוא לא הבין למה הוא הרגיש עצוב,הארי והוא לא היו חברים או משהו אבל התחושה שהם אולי יחזרו למה שהם היו פעם הרגה אותו,הוא לא רצה את זה,הוא זכה לגלות צד בהארי שהוא בחיים לא ראה ואולי הוא לא יראה יותר אבל היה בזה סוג של ניצחון מבחינתו.
אולי הארי לא סלח לו אבל הוא קיבל את ההזדמנות לראות אותו כמו שהוא ראה,עכשיו הוא כבר לא יראה אותו כמו שהוא ראה פעם,הוא לא ייראה את החבר ההומו של אחותו,הוא לא ייראה משהו חסר תועלת,לא,עכשיו הוא יראה את הילד שדיבר על הילדות שלו באותו לילה בטיול,הוא יראה בן אדם אמיץ,הוא ייראה את הארי.
"הארי הנהן בחיוך קטן לכיוונו של לואי והלך משם,הוא ראה שלואי היה די מאוכזב מכך שהוא לא סלח לו,זה איכזב גם אותו באיזשהו מקום אבל טוב,זה הגיע לו לא?
זאין התקרב ללואי עם שתי בירות בידו והעביר ללואי אחת
"מה הארי עשה פה?על מה דיברת איתו?"הוא שאל ולואי נאנח
"לא משהו רציני,רק התנצלתי על מה שהיה, לא רציתי שתיהיה אנרגיה רעה בנינו." הוא אמר והרים את מבטו מהבירה,לפתע הוא ראה שני בחורים מתכוונים לכיוונו,הארי והחבר הבלונדיני,הבלונדיני היה נראה כועס ואגרופיו היו קפוצים בזמן שהארי רדף אחריו וניסה להחזיק אותו ללא הצלחה.
נייל עשה את דרכו לכיוונו של לואי ובמחצית השנייה לואי היה מוצמד למדרכה עם נייל זעוף מעליו
"לא מספיק מה שעשית אז?מה אתה רצית ממנו עכשיו יא חתיכת חרא?" נייל אמר בזמן שהארי וזאין ניסו לדחוף אותו מגופו של לואי.
בניגוד אליהם,לואי לא היה נראה יותר מידי לחוץ,הוא לקח את זרועו של נייל וסיבב אותה ביחד עם גופו כך שגבו של נייל נחבט ברצפה הקרה.
"תקשיב בלונדי,אני רק אמרתי סליחה,לא יודע מה אתה רוצה ממני כרגע ולא אכפת לי,תנסה להרביץ לי שוב וזה הסוף שלך." לואי אמר,הוא הרגיש שהגיע לו מכות,אף אחד לא בא ומנסה להרביץ לו ויוצא מזה בלי כלום,לואי הרים את ידו באוויר ונייל סגר את עיניו,מכין את עצמו לקראת מה שבא לבוא
"לואי אל תרביץ לו!" הארי צעק והתקרב ללואי ונייל שהיו מרוחים על הרצפה והוריד את ידו של לואי למטה,להפתעתו של לואי הוא לא נלחם חזרה,הוא הוריד את ידו ושיחרר את נייל מתחתיו אבל בלי להיות זה שלא אומר את המילים האחרונות "תנסה לגעת בי שוב והארי לא יוכל לעזור לך פה" הוא אמר ונייל הנהן.
"הוא רק ניסה לעזור לי לואי,שדיברנו הוא חשב שפגעת בי ולא הספקתי להגיד לו שרק ביקשת סליחה,אני מצטער" הארי מלמל ופיו של לואי התכווץ לחיוך קטן והוא אמר "זה בסדר רק פעם הבאה שחבר שלך ישלוט בידיים שלו ילד"
הארי הנהן והתחיל לצעוד עם נייל חזרה לכיוון מגרש ההחלקה על הקרח.
פניו של זאין היו מרוחות בהבעה מבולבלת
"באמת לא הרבצת לו עכשיו?" זאין מלמל ולואי גיחך
"הוא רק ניסה להגן על חבר שלו."
"וממתי אכפת לך מכוונות של אנשים?בדרך כלל אתה פשוט מרביץ אם מתקרבים אליך"
"אז היום זה לא בדרך כלל,היו לו כוונות טובות וגם ככה לא באלי עוד כעס של הארי על הגב"
זאין גיחך והבעתו המבולבלת הפכה לחיוך "אז הארי זה העניין אה?" הוא אמר ולואי הנהן "אני פשוט לא רוצה שהוא יכעס עוד יותר זה הכל"
משהו כזה היה מאד חדש לזאין לשמוע מלואי,לואי לא הפסיק להפתיע אותו,הוא בחיים לא חשב שללואי יהיה אכפת שמישהו כועס עליו,במיוחד לא לילד בן 16 שגם החבר הכי טוב של אחותו.
אבל זאין נהנה לראות את לואי דואג לרגשות של מישהו,גם אם לואי לא ידע את זה עדיין.
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
