הארי השעין את ראשו על החלון במהלך הנסיעה,היא הייתה די ארוכה,הרבה יותר ארוכה ממה שהוא ציפה לה. הם היו כבר עשרים דקות בתוך המכונית של אבא של ניק,מי שהוא לא הכיר עד עכשיו ואפילו עוד לא שמע את שמו,קולו היה הדבר היחיד שהוא שמע בזמן שהם נסעו והארי עדיין לא ידע מה הוא עושה שם,וזה לא שהוא יכל לשאול,האיש דיבר בטלפון מהרגע בו הם נכנסו למכונית עד עכשיו,וזה לא נראה כאילו הוא עומד לנתק בזמן הקרוב את השיחה שנשמעת כאילו היא ממישהו מהעבודה,זה לא נשמע כאילו הוא מדבר עם חבר.
הארי היה די מורשם מהצורה האלגנטית והחליפה שאבא של ניק לבש,ומהמכונית שהייתה נראית יותר יקרה מהבית שלו ביחד איתו עצמו.
הוא הסיט את מבטו לכיוונו של ניק שגיחך אל מסך הטלפון שלו,כנראה מהודעה שהוא קרא. מבטו של הארי חזר לחלון,עיניו נלכדות על המראה שמחוצה לו בזמן שהוא מנסה לפענח היכן הם נמצאים ולאן בדיוק הם הולכים כרגע,וכפי שציפה,הוא לא הבין דבר.
השיעמום התחיל להתפשט בגופו של הארי בזמן שהוא נקש בעדינות על ידית הדלת,אבא של ניק עדיין מדבר לתוך הטלפון עם טון הרבה יותר תקיף מקודם לכן בזמן שניק עדיין מגחך ממשהו שראה על הטלפון שלו,לפעמים הארי תהה לעצמו אם הוא יודע לעשות עוד משהו חוץ מזה.
הנסיעה כבר הייתה חצי שעה ובדיוק שעיניו של הארי עמדו להיסגר מהעייפות שהתפשטה עליו הוא הרגיש את המכונית נעצרת. הוא פתח את עיניו לרווחה,משפשף אותן בעדינות בזמן שהוא הביט דרך החלון,רואה מולו חנות עם בובות ראווה לבושות בחליפות שחור לבן בחזית. ניק כנראה חשב שהוא עדיין ישן כי הוא הרגיש נגיעה קטנה על הכתף בזמן שניק לחש ,לא כל כך בשקט "הארי קום,הגענו" הארי שמע אותו וסובב את פניו לכיוונו,נותן לו הנהון קטן אבל לא אומר דבר בזמן שהוא עוטף את אצבעותיו סביב הידית מכוסת העור השחור ופתח את הדלת בעדינות,דואג גם לסגור אותה בעדינות.
הוא לא שאל כלום לגביי היכן הם,או לגביי למה הוא היה צריך לבוא בשביל לקנות לניק בגדים,הוא פשוט עקב אחריי ניק כמו כלבלב אבוד בזמן שהם נכנסו לחנות שהארי ראה מהחלון.
הארי הביט סביבו ברגע שהם נכנסו,גל של קור מקפיא עוטף אותו,גורם לו לחבק את עצמו בעדינות בתקווה שזה מה שיחמם אותו,לא שזה עבד.
הוא ראה אנשים מתרוצצים ולוקחים מידות,שואלים בנחת מה הלקוחות רוצים ואז הולכים לחדר אחורי,מוציאים מה שהארי שיער שביקשו. החנות לא הייתה שקטה במיוחד,בגלל גודלה העצום קולותיהם של האנשים הדהדו בכל המקום,כולל קולו של אבא של ניק שבדיוק ניתק את השיחה ומיד התקרב להארי,גורם לו להרים גבה בזמן שהוא שולח לו חיוך חמים.
"שלום,הארי נכון?" הוא שאל במתיקות והארי הנהן בראשו אבל לא אמר דבר בזמן שהאיש הושיט את ידו אליו,הארי לחץ אותה בביישנות "אני אבא של ניק,ג'יימס,סליחה שהיית צריך לעבור כזאת נסיעה ארוכה ורק שמעת אותי מדבר בטלפון,זה לא היה עניין שסובל דיחוי. אתה בטח מבין את זה נכון?"
הקול שלו היה חמים ועמוק בזמן ששערו השחור היה מסודר ודבוק לצידו של הראש בכמות נכבדת של ג'ל לשיער,הוא לבש חליפה שחורה עם עניבה עליה,גורם להארי לחבוש הבעה מבולבלת על פניו כי הוא לא חשב שאבא של ניק יהיה כל כך רשמי,בצורה כלשהי הוא הזכיר לו את אביו של לואי,רק עם קצת יותר זיפים וקול הרבה יותר מלחיץ,למרות שהוא ניסה לגרום לו להישמע נחמד ומקבל,העומק שהיה בו עדיין גרם להארי להירתע מעט.
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfic-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
