Not what you think(L.S)

פרק 30!

זה היה בוקר שמשי ביותר,השמש הפציעה והכתה את כל האזור בחמימות יתרה,זה היה מזג אוויר לא שגרתי בכלל בשביל מחציתו של חודש ינואר ותקף את האנשים ללא אזהרה מוקדמת.

"זאין אני מרגיש כאילו שמו אותי בפאקינג טבון." לואי אמר וניגב את המצח שלו מטיפות זיעה שנרקמו עליו,הוא היה לבוש בגופייה שחורה ושורט בצבע אפור,הרגליים שלו ללא נעליים כלל.
"אמרתי לך כבר מיליון פעם לואי,תדליק את המזגן" זאין אמר וגלגל את עיניו ממשיך להתעסק במה שהוא עושה.
זה היה היום של המסיבה שלו והוא ישב לארגן משקאות עבור הערב והזמין את לואי כדי לארח לו חברה בזמן שהוא שובר את הראש שלו עם הכוסות שוטים שהיו קטנות מידי בשביל שבן אדם שפוי יוכל לסדר אותן בלי לצאת מדעתו.
"ואני אומר לך בפעם המיליון,אין בשלט סוללות,הוא ריק" לואי השיב לזאין ואחז בידיו בשלט של המזגן ומקרב אותו קרוב אל הפרצוף של זאין כדי להוכיח את טענתו.
זאין התרומם מכסאו ופתח את אחת המגירות של המטבח,שולף ממנה שתי סוללות ומעביר אותן ללואי "כבר הזמנת את הארי למסיבה שלי?" הוא אומר ולואי חוטף את הסוללות מידיו של זאין "אתה שואל את זה כבר בפעם הרביעית היום,בסוף אני אחשוב שלך יש משהו אליו" לואי אמר בגיחוך וזאין גלגל את עיניו,מפיל את אחת הכוסות לרצפה וצועק 'הפאקינג כוסות האלה' ומתכופף להרים את מה שנפל.
"אני לא רוצה אותו פשוט נמאס לי לשמוע אותך כל היום בתלונות על ניק,אבל אם להיות אמיתי,הארי לא מספיק חכם בשביל להבין מה טוב לו?" זאין שאל ולואי הנהן "הארי חכם,אולי אחד מהאנשים היותר חכמים שפגשתי אבל הוא נאיבי זאין,ניק יכול להוליך אותו לגהנום מזויין והארי יבין את זה רק שזה ייפגע בו."
הארי באמת היה נאיבי,מאז שהוא היה קטן,מהיר לסמוך,מהיר לתמוך ומהיר לתת את הלב שלו לכל בן אדם שצריך אותו,או לכל בן אדם שייראה לו סימפתיה,לואי הבין למה החברים של הארי מגינים עליו כמו אח קטן בצורה מטורפת ברגע שהוא הבין את הצד הזה בהארי.
"אם הוא כל כך נאיבי אז אתה לא בבעיה לואי" לפתע נשמע קול מתוך הדלת ודרכה נכנס בחור עם שיער שטני בלונדיני,לבוש במכנסי סקיני וחולצה שחורה.
"הדלת הייתה פתוחה אגב" הבחור הבלונדיני המשיך וזאין חייך לכיוונו "לוק אתה זוכר שהיית אמור לבוא רק בערב כן?" הוא אמר וחיבק אותו "לואי זוכר את לוק?הוא היה כיתה י' שנה שעברה ואני ואתה העברנו לו הדרכה בכדורגל?בסוף קרה שהפלנו עץ?על המאמן?" זאין המשיך ולואי פרץ בצחוק והנהן בראשו "איך אני יכול לשכוח" הוא אמר וניגש אל לוק,עוטף אותו בחיבוק וטופח לו על כתפיו "הדברים שאנחנו עשינו לא ראו בבית הספר שלנו מאז שהוא הוקם,ואת זה המאמן אמר" הוא המשיך לצחוק ולוק חייך ואמר לזאין "יש לך זיכרון של המורה שלי למדעים,אתה אמרת לי לבוא לעזור לך במקום לבוא בערב" הוא הכה את זאין בכתף ועיניו של זאין נפערו שהוא נזכר בשיחת הטלפון שלו ללוק בבקשה ממנו לבוא לעזור לו לארגן את המסיבה,כוסות מזויינות.

"ולואי באמת שאני שואל,אם הארי כזה נאיבי לא יהיה לך קל להשיג אותו?" לוק שאל את לואי שהסתובב לכיוונו ואמר בקול רך "כן,רוב הסיכויים,כמו שזה היה קל לניק,אבל אתה לא חושב שזה יהיה קצת לא בסדר לנצל את התמימות שלו ככה?הוא צריך להבין מה טוב בשבילו ומה הוא שווה,עד אז אני אפילו לא אנסה,ברגע שהוא יבין מה הוא צריך זה יהיה הרגע שבו אני אנסה לגרום לו להיפתח אליי,כרגע אני הולך לשמור עליו."
"לשמור עליו מניק?" לוק שאל ולואי חייך והנהן בזמן שזאין אמר "אתה לומד מהר את הרצונות של לואי,אני מכיר אותו מהגן ועדיין לא מצליח להבין מה הוא רוצה" הוא גיחך ולואי סטר לו בעורף.

******

"לוטס?" לואי אמר מעבר לטלפון, "כן לואי?אם אתה צריך כסף אז אתה לא מקבל משלי אז אל תנסה" היא אמרה לתוך הנייד שלה ולואי גלגל את עיניו "את האמת שרציתי להזמין אותך ואת החברים שלך למסיבה של זאין היום,הוא החליט להזמין את כל התיכון השנה." הוא אמר ושקט היה על הקו אבל לא ליותר מידי זמן לפני שלוטי ענתה "באמת?" היא שאלה ולואי הנהן ואז נזכר שלוטי לא יכולה לראות אותו דרך הטלפון ואמר 'כן'.
הוא שמע את לוטי אומרת למישהו מבעד לטלפון שהם מוזמנים למסיבה של זאין והוא היה די בטוח שהוא זיהה את קולו של נייל שם.
השיחה התנתקה לאחר בערך 5 דקות שבהן לוטי ולואי רבו על מי לקח את השניצל האחרון מהמקרר, הריב לא נפתר והשיחה נגמרה בכך שלואי ניתק ללוטי בפרצוף שהיא הייתה באמצע להטיח בו האשמות על אותו שניצל שנעלם,הוא ניתק בגלגול עיניים והניח באגרסיביות את הטלפון על השולחן.

"הזמנת אותו?" לוק שאל את לואי ופתח את המקרר,שולף ממנו בקבוק של קולה ומכניס את הפיה לפיו.
"הזמנתי את אחותי,היא כבר תגיד לו" לואי אמר ולוק הנהן,זאין כבר היה שפוך על הספה עם רגליו על השולחן אז.

****

"אז אתם תבואו?" לוטי שאלה את ליאם,נייל והארי שישבו על הספה בסלון שלה,גם ניק היה,הולך לכל מקום שהארי הולך אליו.
נייל וליאם הנהנו וניק אמר עם ידיו שלובות "שמעתי שהמסיבות של זאין מטורפות,אני בעניין" נייל וליאם הביטו עליו בהבעה משועממת בזמן שהארי עוד נשאר שקט ולא מוציא מילה מפיו.
"הארי?אתה תבוא?"לוטי שאלה את הארי שהיא הבחינה שהוא לא אמר דבר והארי הוריד את ראשו וענה בשקט "תלכו אתם אני פחות בעניין" הוא אמר ונייל הביט בו ושאל בתמיהה "למה לא?"
"פעם קודמת לא בדיוק נהנתי אז אני בחוץ" הארי ענה ולוטי,נייל וליאם פערו את פיהם שהם נזכרו באותו מאורע שקרה במסיבה הקודמת.
"מה קרה בפעם הקודמת?" ניק שאל והארי ענה בקצרה,לא רוצה להרחיב על זה יותר מידי "איזה מישהו שם הטריד אותי,היה לי מזל ולואי בא ושחרר אותי ממנו"
ניק גלגל את עיניו למשמע שמו של לואי "לואי הפאקינג דביל הזה" הוא אמר והתברר שהוא לא ניסה לאמר זאת בקול
"מה העניין שלך עם אח שלי?" לוטי התערבה וניק פשוט נפנף את השאלה שלה ושתק בזמן שהארי הסתכל עליו ופיו פעור,עיניו פתוחות לרווחה,זה לא היה נראה לו כאילו לניק היה ממש אכפת מהעובדה שכמעט אנסו אותו,ויותר מזה ניק שלח את ידו לכיוון יירכו של הארי והניח את ידו בחלק הפנימי שבה ואחז בה.
הארי התנועע מצד לצד בניסיון להתרגל ליד שנחה על רגלו וכמעט לא שם לב שליאם אמר לו "אם אתה לא רוצה לבוא אז אני אשאר איתך,לא דחופה לי המסיבה הזאת"
הארי חייך "ליאם אני גם ככה רוצה להישאר קצת ללמוד למבחן שבוע הבא בבית שלי, תלכו למסיבה" הוא הרגיש מחומם מכך שחברים שלו היו מוכנים להישאר בבית ולא לצאת רק בגלל שהוא לא מוכן לזה,זה גרם לו להרגיש שמח ובאותו זמן רגשות אשם הציפו אותו,רגשות אשם כלפיי לוטי.
הוא עדיין לא סיפר לה מה הוא ולואי עשו, הוא עדיין לא סיפר לה שהוא שכב עם אח שלה וזה גמר עליו מבפנים.
הארי הרגיש עייף ומעורפל באותו רגע,לא מסיבה מסויימת אבל הוא הרגיש צורך במנוחה,הוא התרומם והודיע שהוא עולה למעלה כדי לישון קצת,רק מה שהוא לא יידע זה מה שיקרה באותו ערב יכול לשנות את כל מה שקורה סביבו מקצה אחד לקצה השני והרחוק.

*****
מקווה שתהנו מהפרק❤