פרק 22!

3.3K 173 128
                                    

שהארי התעורר זוג עיניים הביט בו מלמעלה.
הוא פתח את עיניו באיטיות והביט דרך התלתלים שהיו מפוזרים על פניו.

"לואי?" הוא לחש ולואי חייך אליו מלמעלה
"תודה שנזכרת להתעורר באמת" לואי אמר וגיחך
"מה אתה עושה פה?" הארי אמר ושפשף את עיניו הירוקות בזמן שלואי הביט בו ואמר "שכחת את הארנק שלך אצלינו,אמרתי ללוטי שתביא לך אותו אבל היא אמרה שאני אבוא אז באתי."

"הו אממ תודה לואי"
הארי אמר בקול שקט ולואי חייך וליטף את תלתליו החומים של הארי,מסיר אותם מעיניו באיטיות.
"אגב דיברתי עם אמא שלך למטה,אישה טובה." לואי אמר,לא מסיר את ידיו משיערו של הארי לרגע.
"אתה צודק" הארי אמר והתמתח,מסתובב על צידו ומתכרבל עוד יותר לתוך השמיכה שעיניו נעצמות אט אט.
"מישהו פה עייף אה?" לואי הסתכל על הארי והארי פשוט הנהן בראשו.
לואי חלץ את נעליו ועלה על מיטתו של הארי מסמן לו לזוז ולתת לו מקום לשכב,הארי הסתובב לכיוונו של לואי והביט בו במבט מוזר,מה לואי עושה?
"אני גם די עייף את האמת,תעשה מקום ילד." לואי מלמל והסתדדר בצד שמאל של מיטתו של הארי.
הארי פינה ללואי מקום ולחש "אני צריך ללכת להביא עוד שמיכה,זאת קטנה מידי." הוא העיף את השמיכה מעליו והתרומם ממטתו באיטיות.
שהארי היה כבר עומד לואי הביט בו בפה פתוח ומבט מבולבל,הארי היה מבולבל גם כן ואז הוא הבין...
הוא עדיין עם החצאית.
הוא עמד באמצע חדרו,נבוך,חוץ ממשפחתו ולוטי אף אחד לא ראה אותו עם חצאית,אפילו לא נייל וליאם,למרות שהוא סמך עליהם עם חייו.
לואי הביט בהארי שעמד מולו עם לחיים אדומות ויציבה מוזרה בזמן שאצבעותיו שיחקו אחת בשנייה.

"מה אתה לובש?" לואי לחש והמשיך לבחון את הארי.
הארי הרים את עיניו כדי להביט בלואי שיתיישב במיטתו וענה בקול רועד וקטן "בגדים?"
"כן אני רואה שאלה בגדים אבל חצאית?מה אחותך הכריחה אותך ללבוש כזאת או משהו?" לואי השיב והבלבול לא עוזב את עיניו התוהות שהמשיכו לטייל לאורך גופו הארוך של הארי באיטיות.
"לא ממש,אני פשוט אוהב את זה אני מניח." הארי אמר בקול כל כך שקט שהוא בעצמו בקושי שמע את המשפט שיצא לו מהפה.
גבותיו של לואי התכווצו,הבעתו נעשת עוד יותר מבולבלת ממקודם מה שגרם להארי להרגיש את אי הנוחות מתפזרת בגופו שעמד בכשלות באמצע עם החדר עם החצאית הקטנה שמרחפת מעל מותניו ומכסה לא הרבה מהרגליו הארוכות שלו.
לואי התרומם מהמיטה וניגש אל הארי כך שהוא עמד ממול הנער בן ה16,הוא העביר את ידו לכיוון החצאית ונגע בה חלושות.
הארי נרתע מהמגע הלא צפוי אבל נתן ללואי לעשות מה שהוא רוצה,לואי העביר את ידיו לאורך החצאית הוורודה שכיסתה את הארי ומישש את הבד הנעים,הצבע של החצאית השלים בצורה מושלמת את צבע עורו הבהיר של הארי,שילוב מושלם של ירכיים רכות ולבנות שמעליהן פיסת בד מעט פרובוקטיבית בעיני לואי בצבע ורוד בהיר.
"נסיכה או לא נסיכה?" לואי אמר בגיחוך וחיוך קטנטן הופיע בין לחייו כשהוא המשיך "זה נראה טוב עליך,לא משהו שאני רגיל לראות אבל זה נראה טוב,חבל שאתה לא לובש את זה יותר,אולי הייתי מזיין אותך כבר קודם אתה יודע."
עיניו של הארי נפערו בזמן שידיו של לואי המשיך לטייל ברחבי גופו בחופשיות,מהכתפיים לחזה ובחזרה לחצאית שלו.
"חשבתי שהתחרטת על זה" הוא אמר בטון די חזק שהפתיע את לואי ואת הארי עצמו.
"אני אומר הרבה שיט לפעמים הארי" לואי אמר בטון רגוע אבל ידו רק האיצה קצב וטיילה לכיוון הגב התחתון של הארי בזמן שהיד השנייה הוזיזה שתי אצבעות לאורך מותניו של הארי,טיפה למטה ומתחת לקפוצ'ון שהארי לבש וכיסה את פלג גופו העליון.
המגע של לואי שלח עור ברווז לכל רחבי גופו של הארי ובחזרה,התחושה הזאת הייתה כל כך מוכרת והוא רצה להמשיך ולהרגיש את ידיו של לואי מטיילות על גופו לעד,אבל לא.
הוא התרחק מאחיזתו של לואי ואמר לו בשקט
"לואי אני לא רוצה שתעשה משהו שתתחרט עליו שוב וכל הכעס שלך יפול עלי,לא שוב.''

Not what you think(L.S)Where stories live. Discover now