הלחיים שלו סמוקות,העיניים שלו מזילות דמעות והלב שלו מרגיש כאילו הוא עולה באש.
הארי יושב בחנייה ליד הבית של לואי ולוטי,מחשבות לא מפסיקות להטריד את ראשו שמתחיל כבר לכאוב.
אז זהו זה?ללואי באמת כבר לא אכפת?הוא באמת ממשיך הלאה עכשיו?
הוא לא רצה להאמין לכל זה אבל הוא גם לא יכל להעמיד פני עיוור ולחשוב שיש עוד מה לחפש כרגע.
הוא מתנשם בכבדות,החזה שלו עולה מעלה וצונח בחזרה בזמן שהאוויר החם נפלט משפתיו שגם אליהן דמעות צנחו.
בשביל מה הוא נישק את ניק?כדי להרגיש טוב יותר?זה לא גרם לו להרגיש טוב יותר,או נאהב,או שווה מספיק בשביל שלואי יישב ויחשוב לעצמו אם הוא מעדיף להיזכר במשהו שקרה לפני שנים או להישאר איתו.
וכנראה שללואי לא היה אכפת מספיק,אולי הוא לא אהב אותו מספיק כדי להישאר,או לפחות כדי להראות טיפת אכפתיות בזמן הזה.
הם נפרדו,ואחרי כמה שעות לואי הולך ומחפש משהו חדש,מישהו חדש שהוא יוכל לתת לו את החיוך שהוא נתן להארי,ואת האהבה שהוא נתן להארי,ואולי זה לא בסדר,אבל בפנים הארי קיווה שגם זאת שהוא ראה עם לואי בתמונות תגרום לו להתאהב בה ואז תיפרד ממנו ותגרום לו לבכות,ולהראות קצת רגישות,הוא רוצה שיישבר לו הלב למיליון רסיסים,אבל מה שהכי דפוק,זה שהארי יהיה מוכן ללכת את כל העולם מהקצה אל הקצה כדי למצוא כל פיסה מהלב של לואי,והוא יהיה מוכן לאחות את השברים ולהחזיר את הלב שלו שלם ומאושר,גם אם זה יבוא על חשבון הלב שלו וגם אם זה אומר שהוא יאבד כל חתיכה קטנה מעצמו.
הארי הרגיש שזה דפוק,לכעוס על מישהו כל כך אבל עדיין לאהוב אותו עם כל הלב שלך. הוא שנא את העובדה שהוא יצטרך להמשיך הלאה,ולראות גם את לואי עושה את זה.
תפסיק לחשוב עליו,על מה שהוא יעשה,ומה שהוא ירגיש,תחשוב קצת על מה אתה הולך לעשות,בוא נקווה שהתכניות שלך הן לא לשבת פה ולבכות.
הארי ניקה את הדמעות מפניו,סוף סוף רואה את מה שמולו בבירור ולא מטושטש ושורף,ניק התקרב אליו,צועד צעדים איטיים וחיוך רך מלווה במבט מודאג מרוח על פניו.
"היי,אתה בסדר?" הוא שאל ברכות והתיישב ליד הארי,הארי הנהן.
"אני מצטער שנישקתי אותך." זה כל מה שהוא הצליח להוציא מהפה,לא מסתכל על ניק עדיין,ידו של ניק מצאה את דרכה לכתפו של הארי,הוא אחז בו בעדינות וקירב אותו אליו.
"זה לגמריי בסדר,אל תרגיש רע,אתה במצב רגיש." ניק אמר בחצי חיוך והארי הביט בו
"במצב רגיש?אני נראה לך בן שש או בן אדם בשיקום?" הוא אמר בטון זועם,אפילו לא יודע על מה הוא כועס ולא מודע למילים שיוצאות לו מהפה.
"לא התכוונתי לזה ככה" מבטו של ניק עדיין רך ומכוון ישר לתוך עיניו של הארי,הוא חייך אליו בעדינות, "התכוונתי שאתה עובר פרידה,וזה קשה,אני העברתי אותך משהו כזה,לא שאני גאה בזה,אבל אני רוצה שתדע שמניאקים הולכים ומניאקים באים,וזה לא משהו שכדאי לך לתת לו לרסק אותך,אתה לא צריך מישהו שיחזיק לך את היד כל הזמן,אבל אתה תמצא את הבן אדם הנכון והבן אדם הזה לא יעזוב."
הארי הביט בו בתדהמה,זה לא ניק גרימשואו שהוא הכיר,ניק שהוא הכיר היה קריר וחסר התחשבות ובטח שלא היה יושב ונותן לו שיחת עידוד.
הארי חייך אליו בעדינות,הוא נאנח "אבל אני אוהב אותו" הוא לחש בקול מעט חנוק
"ואתה תאהב עוד מישהו"
הארי הרים את מבטו,הוא לא היסס,הוא נישק את ניק שוב,ולא שחרר עד שניק התנתק מהנשיקה.
"הארי,אתה הרגע אמרת לי שאתה אוהב את לואי" הוא אמר בשקט
"ואתה אמרת לי שאני אתאהב בעוד מישהו"
"אתה ממהר ואתה לא חושב על מה שאתה עושה,אתה לא אוהב אותי הארי,אף פעם לא אהבת."
הארי נאנח והביט בניק "אתה צודק,אני לא,אבל אני לא יכול להוציא את לואי מהראש וזה כל כך אנוכי אבל אני צריך הסחת דעת ניק,ואני לא רוצה לנצל אותך,אבל אתה אמרת שאתה רוצה לכפר על הדברים שעשית לי לא?אז תעזור לי." הקול של הארי נשבר מעט וניק הסתכל עליו במבט לא בטוח אבל בכל זאת אחז בסנטר שלו ונישק אותו חזרה והארי לא התנגד.
הוא ישקר אם הוא יגיד שזה השכיח את לואי,או את הכאב,אבל אם זה אומר שללואי יכאב אפילו טיפה לראות אותם ביחד,ואם זה אומר שהוא ירגיש אפילו טיפה יותר הקלה,אז זה שווה את זה.
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
