פרק 54!

1.6K 144 83
                                    

ליאם ונייל התעוררו,השעה הייתה חמש אחר צהריים שלוטי נכנסה לחדר והעיפה להם את כל השמיכות כדי שהם יתעוררו סוף כל סוף.
הם קיפלו את המצעים באנחה,עדיין עייפים ועינהם כואבות מאור השמש הבוהק שנכנס דרך החלון.
"אני בחיים שלי לא הכרתי אנשים שישנים יותר ממכם" לוטי אמרה בקול שופט והרימה לכיוונם גבה,נייל פשוט ציחקק בזמן שליאם זרק עליה כרית "זאת מיומנות שצריך לפתח את יודעת" נייל פיהק ולוטי גלגלה את עיניה "אין לשניכם בית ללכת אליו?"
"כבר נמאס לך מאיתנו?" ליאם זייף קול נפגע בזמן שהוא הכניס את השמיכות שישן עליהן לתוך סל גדול והניח אותו בפינה של חדר,מתנשף מהכובד.
"פשוט בואו כבר למטבח,ניק והארי הכינו ארוחת צהריים,בהתחשב בזה שלא הייתם מוכנים להתעורר לארוחת בוקר."
הם הנהנו והלכו אחריה למסדרון "הארי וניק הכינו?ביחד?" ליאם מלמל ולוטי גיחחה "אל תשאלו אפילו,לואי והארי סוג של סיימו אחד עם השני אני מניחה?ועכשיו הארי נצמד לניק וניק לא ממש מונע ממנו לעשות את זה."
נייל הרים את גבותיו,עיניו נפערו והבעה מבולבלת נמרחה על פניו "הארי וניק?מתי לואי והארי נפרדו?"
"לפניי יומיים נראלי?אתם ראיתם שהם רבו מלא" היא המשיכה ללכת אבל עצרה לפני  המדרגות כדי שניק והארי לא ישמעו אותם.
"בגלל זה הארי בא אליי עם דמעות יבשות באמצע שישנתי וביקש חיבוק" ליאם מלמל "איך לא הבנתי את זה כבר אז?"
"אולי כי היית חצי ישן ליאם?" נייל צחק וליאם גלגל את עיניו "אז ניק והארי ביחד עכשיו?אחרי כל מה שניק עשה להארי?" ליאם שאל את לוטי שהביטה בו בחוסר יידע "לא יודעת אם הם ביחד,אבל הארי נישק אותו אחרי שהוא גילה שלואי התנשק עם איזה מישהי במסיבה,אני כבר לא יודעת זה מסובך,אבל הם מתנשקים הרבה אז סביר להניח שהם ביחד?"
נייל נענע בראשו בחוסר אמונה "איך הארי יכול אפילו להסתכל על ניק?חשבתי שהוא סיים איתו."
"גם אני חשבתי שהוא סיים איתו אבל כנראה קשה לו עם מה שקורה עם לואי, הוא צריך להתנחם." ליאם מלמל ונייל נענע בראשו שוב "לא עם ניק!" הוא רטן ולוטי הסתכלה עליו בגבה מורמת "להתווכח על זה עכשיו לא יעזור נייל." היא אמרה בשקט והתקרבה למדרגות,מתקדמת לסלון ואחריה גם נייל וליאם שעינהם נפערו שראו את ניק מנשק את הארי במטבח ואת הארי מחזיר את הנשיקה.
מבועטים הם התיישבו על השולחן שבו ישבו גם פיבי,דייזי,ופיזי,רק לואי לא נראה עדיין.
לוטי עלתה במדרגות שוב,הפעם כדי לקרוא ללואי,מי שהיא שכחה לקרוא לו שהלכה לקרוא לליאם ונייל.
היא דפקה על הדלת בעדינות ושמעה את לואי נאנח ומתהפך במיטתו,היא נכנסה לחדר.
"אתה רוצה לאכול ארוחת צהריים?" היא שאלה בנועם מירבי ולואי הרים את הסמיכה מעל ראשו "לא." הוא אמר בהחלטיות ולוטי גיחחה "אל תיהיה כזה דרמטי,הכאב ראש שלך יעבור בסופו של דבר,אבל הוא לא יעבור אם לא תאכל."
לואי הרים את הסמיכה מעל ראשו והתיישב במיטה "את יודעת שאני לא שכבתי עם הבחורה ההיא,נכון?" הוא שאל,כאילו מקווה שלא כל הבית כרגע חושב שהוא כן,הוא לא רוצה שיאמינו בדברים שלא נכונים,גם אם זה יעזור לו להרחיק את הארי ממנו עוד יותר.
"אני יודעת לואי,אני גם יודעת שאתה ממש רוצה לחזור להארי,אני עדיין לא מבינה מה עוצר אותך,אבל אל תיהיה פזיז עם ההחלטות שלך,יש דברים שאין דרך חזרה מהם." היא אמרה בקצרה וחייכה לכיוונו "עכשיו בוא כבר,הילדות כבר יאכלו את הצלחת אם הן יצטרכו לחכות לך עוד דקה."
הוא הנהן ולא הגיב על מה שלוטי אמרה על הארי,פשוט התרומם מהמיטה ושפשף את עיניו,הוא התקרב למקלחת ושטף את פניו בזריזות,גופו עדיין עייף והוא פיהק בקול בזמן שהוא הלך מחדרו אל הסלון ולתוך המטבח מתיישב על אחד הכיסאות,לא יוצר קשר עין עם הארי שבאופן מוזר,דיבר עם ניק בשקט.

Not what you think(L.S)Where stories live. Discover now