"בוקר טוב הארי" הוא שמע קול נשי ושמח קורא אליו,אישה מבוגרת מתקרבת אליו ולוקחת אותו לחיבוק
"ברברה בוקר טוב!" הוא אמר,מחזיר חיוך ומחבק אותה.
הארי יצא מהבית של לואי אל המאפייה,הוא כבר היה לקוח וותיק שם,כל העובדות הכירו אותו ואהבו אותו בזכות החיוך המקסים שלו,האווירה הטובה שהוא היה משרה רק שהוא נכנס והעובדה שהוא תמיד היה עוזר להן שם בהכל.
"מה שלומך חמוד?איך אמא?" האישה שאלה והארי חייך אליה,לוקח כיכר של לחם מאחד המדפים "הכל מצויין" הוא אמר והמשיך "ליזי עדיין עושה לך בעיות?"
ברברה נאנחה וחייכה חצי חיוך "הנערה בהחלט מבולבלת הארי אבל אתה יודע איזה עובדת נאמנה היא,קצת עצלנית אבל אני לא יכולה להגיד לה ללכת,נכון?" היא אמרה.
"אל תדאגי הכל יהיה טוב,בינתיים את יודעת שאני תמיד פה לעזור" הארי אמר והעביר לה את הכסף,משלם על מה שלקח ויוצא מהחנות,לא לפני שברברה מספיקה לצעוק לו 'תשמור על עצמך מותק' והדלת נסגרה אחריו.
הוא הלך במורד של הרחוב,הוא הספיק כבר למצוא מכולת כדי להביא ללואי חלב ובמאפייה הוא כבר עבר.
הוא היה במצב רוח מדהים באותו הבוקר,הולך ברחוב שכן היה קר כפי שלואי טען,הוא שמח שהוא הקשיב לו ולקח את הסוודר ההוא.
הארי טייל והמחשבות שלו טיילו יחד איתו,איכשהו גם הרגליים שלו וגם המחשבות שלו תמיד מוצאות את הדרך ללואי.
'אז אני אקח אותך לדייט' הוא חשב לעצמו וחייך,אין דבר בעולם שהוא רצה יותר מאשר לצאת ביחד עם לואי לאיזה מקום,אפילו לא שינה לו לאן,לתת ללואי להחזיק לו את היד ולנשק אותו,ואז אולי גם לתת ללואי להחזיק לו משהו אחר,אולי לזרוק לו את הבגדים לרצפה ואז אותו על המיטה אבל זה לאחר כך.
הוא היה עסוק במחשבות שלו עם עצמו שהוא הרגיש את עצמו מחליק על משהו,הגוף הארוך שלו נופל לרצפה והרגליים שלו משתפשפות,צחקוקים נשמעו מהצד בזמן שהוא הביט למטה והבין שהוא החליק על,בובה של בננה?
הוא הביט לצד שלו וראה שתי בנות קטנות צוחקות ומביטות בו,הוא חייך והניד בראשו,מרים את הבובה ומביא להן אותה.
"אני חושב שתצתרכו להיות קצת יותר זהירות עם זה לא?" הוא אמר בחיוך,הקול שלו רך ועדין והגומות שלו מפציעות.
"התלתלים שלך יפים" אחת מהילדות אמרה וציחקקה והשנייה התחבאה מאחוריה,צוחקת גם כן.
הארי חייך אליהן והתכופף כדי לשבת מולן באותה זווית עין,הרי זה היה מוזר אם בחור מטר שמונים היה עומד ומדבר עם שתי ילדות שהיו נראות לו בנות עשר בערך.
"אתן רוצות להגיד לי אולי איפה אמא שלכן?" הוא שאל ברכות ופניהן של הילדות נחשכו באותו הזמן,הארי לא יכול להתעלם מהעובדה שהן היו נראות בדיוק אותו דבר,העתק אחת של השנייה,והן היו מוכרות לו באופן מוזר,הוא לא הצליח לשים את האצבע על מאיפה.
אחת מהן פשוט הנידה בראשה ולחשה "אין אמא,היינו פה עם דודה שלנו אבל אנחנו לא מוצאות אותה."
הארי הביט עליהן בדאגה,זה לא שהוא יכל להשאיר אותן שם,נכון?
"אתן יודעות מה המספר של דודה שלכן?" הוא שאל והן הנידו בראשן יחד.
הארי הסתכל סביבו,הוא הרגיש אבוד באותו רגע "אתן ראיתן אולי לאיזה כיוון היא הלכה?או שאתן יכולות לתאר לי איך היא נראית?" הוא שאל והתאומות פשוט הסתכלו עליו במבט ריק, כאילו אין תשובה להחזיר.
"יש לה שיער שחור והוא אסוף עכשיו אבל אני לא זוכרת מה היא לבשה" אחת מהן אמרה,הארי רצה לענות אבל הטלפון שלו זמזם בכיס שלו,הוא עשה להן סימן שהראה להן לחכות וענה לשיחה.
"לא אמרנו חמש דקות?" זה היה הקול של לואי מתוך הטלפון
"זה היה אמור להיות חמש דקות אבל בדרך חזרה ראיתי פה שתי ילדות,הן מחפשות את דודה שלהן ולא מוצאות אותה" הארי אמר לתוך המכשיר והיה שקט על הקו,הוא הניח שלואי ניסה לחשוב על מה לעשות.
"אולי תביא אותן לפה?יש לי ספר טלפונים עם המספרים של כל האנשים בעיר הזאת,תודה לאבא שלי,אנחנו נוכל לחפש אותה" לואי אמר והארי חייך "זה רעיון ממש טוב לו,אני כבר בא" הוא אמר,נשמע כמעט מופתע וניתק את השיחה.
"זאת הייתה חברה שלך בטלפון?" הן שאלו ביחד והארי ציחקק "לא נסיכות,זה חבר שלי,או לפחות יהיה אבל זה לא משנה כרגע נכון?" הוא אמר והן ציחקקו.
"מה אתן אומרות שנלך לבית שלו כי יש לו ספר טלפונים וככה נמצא את דודה שלכן?" הוא שאל ואחת מהן באה לענות אבל השנייה השתיקה אותה "אנחנו נוכל לדבר איתו?עם הכמעט חבר שלך?" היא שאלה והארי חייך "כן,אתן תוכלו לדבר איתו." הוא אמר והן הנהנו ומשכו אותו איתן עד שהוא התחיל להוביל את הדרך חזרה אל הבית של לואי.
******
"אוקיי תרימו את המזרונים פה,אני צריך להכין עוד אוכל מסתבר" לואי אמר בזמן שנייל וליאם הנהנו,מרימים את המזרונים שהם ישנו עליהם.
"למה זה?" שאלה לוטי ולואי הוציא עוד ביצים מהמקרר "הארי מצא איזה שתי ילדות ברחוב שאיבדו את דודה שלהן,אז נשתמש בספר טלפונים של אבא כדי למצוא אותה." הוא אמר ולוטי הנהנה "הגיוני אני מניחה" היא אמרה והתיישבה.
צלצול בדלת נשמע והדלת נפתחה על ידי ליאם שהיה קרוב אליה,רק כדי לחשוף את הארי עומד שם ושתי בנות צמודות לרגליים שלו "זה החבר שלך?" אחת מהן שאלה ועיניו של ליאם נפערו והארי התחיל לצחוק
"לא, זה לא הוא" הוא אמר תוך כדי צחוק וליאם גלגל את עיניו והכניס אותן יחד איתו ועם הארי לתוך הבית,מה שהתאומות הלכו אחריו בשמחה,לליאם היה אפקט על ילדים,הם תמיד חיבבו אותו,וזה היה הדדי גם מהצד של ליאם.
"הארי הבאת את הילדות?" זה היה הקול של לואי מהמטבח שהתקרב אל הסלון,שהוא נכנס ועמד מול הארי הפנים שלו חבשו הבעה מבולבלת ויותר מזה מפוחדת באיזשהי צורה?ככה הארי לפחות חשב לעצמו.
"לואי הכל טוב?" הוא שאל והבחין שהתאומות התחבאו יותר מאחורי הארי
"אל תתביישו" הוא ציחקק "זה מי שרציתן לדבר איתו כל הזמן הזה." הארי אמר ולואי הרים את גבותיו
"כן?" הוא שאל והארי הנהן,עדיין לא מבין את ההבעה שהייתה מונחת על פניו של לואי.
"הארי אתה יכול לבוא איתי שנייה למטבח?" הוא שאל והארי הנהן משאיר את התאומות בסלון ומתקדם למטבח איפה שלוטי ישבה,משאירים את נייל וליאם להיות חברה לתאומות.
"אתה חושב שתצליח למצוא את המספר של דודה שלהן?" הארי שאל מלא תקווה ולואי הנהן
"אני חושב שאני יכול למצוא אותו גם בלי ספר הטלפונים ההוא." הוא אמר
"איך?" הארי שאל ולואי גיחך
"כי במקרה דודה שלהן היא גם דודה שלי" הוא אמר ולוטי הסתובבה אליו,פיה נפער ועיניה מתרחבות "מה?" היא שאלה והארי הרגיש שהוא צריך לשאול בדיוק את אותו הדבר.
"לוטי, הארי מצא איכשהו את פיבי ודייזי באמצע הרחוב,ובואי נגיד שהן לא נראות כאילו הן שמחות לראות אותי"
******
בזמן האחרון במקום להיות ערה עד מאוחר אני פשוט עייפה כל הזמן ועדיין נשארת ערה ואין לי מושג מה אני הולכת לעשות עם שעות השינה שליייי
אגב אני יודעת שלא העלתי שבוע פרק פשוט הייתי די עמוסה ולא מצאתי הזדמיונות לכתוב אז אני מקווה שתעבור לי התקופה העמוסה אני אחזור לקצב אז כתבתי היום פרק קצר כזה אבל זה משהוווו :)
בכל מקרה מקווה שתהנו מהפרק❤
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
