פרק 26!

2.1K 144 47
                                    

*7 שנים אחורה*

הארי בן ה9 שיחק באחד המשחקים שהוא מצא במגירת חדרו,בדרך כלל הוא היה מקבל צעצועים חדשים מדודתו מילי אבל בחודשים האחרונים  הוא כבר לא קיבל כאלה.
מילי נפטרה,אבא של הארי כבר לא היה כמו עצמו במשך חודשים ואווירה מתוחה שררה בבית 24 שעות מסביב לשעון.
אימו של הארי הייתה נוהגת לישון כל היום בזמן שאת ג'מה,אחותו,הוא לא היה רואה כלל,היא הייתה מתחמקת מהבית כל זמן פנוי שהיה לה.
אביו של הארי היה נשכב כל היום על הספה,לוגם בירה לתוך שפתיו שהדיפו מריח סיגריות ואלכוהול מעורבבים עם רוטב של מקרוני מקופסא.
בימים שכאלה הארי היה חוזר מבית הספר ומתיישב על רצפת הסלון עם ערימה של משחקים בכדי לבדר את עצמו.
הוריו ואחותו הבינו מדוע הוא יושב שם ומשחק כל היום,הריי הוא ילד בן 9,הוא צריך עיסוק ועניין,משהו שהמשפחה שלו לא ממש יכולה להציע לו.
אבל האמת היא שהארי היה מתיישב שם כדי לשמור על אביו מאז אותה שיחת טלפון ארורה.
זאת הייתה שיחה בין אימו של הארי ובין אדם אחר בטלפון שזהותו לא הייתה ידועה להארי בשעת לילה מאוחרת,הארי רצה לישון במיטתם של הוריו מפני שהיה לו חלום רע אבל הוא עצר בפתח החדר והאזין מאחורי הדלת חרישית.
אימו של הארי נאנחה לתוך הטלפון ואמרה בלחישה "היא נפטרה,הוא הולך להתפרק עכשיו,בעלי הולך להתפרק,אני מרגישה את זה."
13 מילים שהספיקו להארי לחלוטין.
הארי היה מתיישב כל יום מאותה שיחה לילית לצידו של אביו,על הרצפה,שומר עליו מלמטה ומחייך חיוכים קלושים שאביו היה צוחק מבדיחה שסופרה בטלוויזיה,הארי אף פעם לא הבין מה מצחיק בלצפות בתחזית מזג האוויר של שנת 2010 אבל הוא בכל זאת הביט באביו בהערצה עיוורת.

הארי התרומם ממקומו על הרצפה וניגש לעבר המטבח שהדיף ניחוחות של כלים מסריחים ומקרוני מקופסא,כמובן.
הוא לקח ספל קטנה והכין בה כוס תה בעדינות.
הוא הרים את הספל וניגש בצעדים חרישיים לכיוון אביו שישב על הספה כהרגלו,סיגריה מוצתת בין שפתיו היבשות ועשן סמיך נפלט מפיו מה שגורם להארי כמעט לשפוך את התה מהשיעול הקט שנגרם לו,למזלו,הוא לא שפך.
"הכנתי לך תה" הוא לחש בשקט והעביר לאביו את הספל הרותח מה שאביו קיבל בחיוך וליטוף קטנטן לתלתליו של הארי.
שהארי רצה להסתובב וללכת לתפוס את מקומו ברצפה בשנית הוא שמע נביחה גדולה ומעד היישר אל כיוון ספל התה של אביו.
אביו קם וצעק כמה מילים לכיוונו של הארי,מילים שהארי למד להכיר בצורה מושלמת אבל לא ידע מה הן אומרות.
"פאקינג זין" אביו צווח לכיוונו של הארי וניקה את מכנסי השורט הרטובים שלו מטיפות של תה רותח.
אביו התרומם מכיסאו וצעק לכיוונו של הארי "גם להכין תה כמו שצריך אתה לא יודע?!" הוא אמר בנשימה אחת והארי בלע רוק באיטיות וענה בראש נפול "אני מצטער,לא התכוונתי" הוא לחש ואביו גילגל את עיניו,אוחז בספל התה שהיה כבר חצי ריק והתרומם מכורסאתו שבסלון והתחיל לצעוד לכיוון המטבח.
אבל לפתע הוא הרגיש משהו גדול וחזק תחת כף רגלו.
הוא החליק על רצפת הפרקט המבריקה ועליה נפל גם ספל התה והתנפץ למיליון רסיסים.

"אתה חתיכת מטומטם למה כל הצעצועים המזדיינים האלה נמצאים בכל מקום בבית הזה??!"אביו של הארי שאל בטון זועם ועיניו שלחו סכינים לכיוונו של הארי.
הארי הוריד ראשו ושיחק באצבעותיו באשמה בזמן שאביו המשיך במסע הצעקות שהוא התחיל
"אני לא יכול לשבת חמש דקות על הספה בלי שתיהיה שם אה?כל הפאקינג זמן אתה שם מבזבז את הזמן שלך,בלי חיי חברה,בלי כלום,פשוט יושב כאילו אין לך מה לעשות.
ואחותך היא חתיכת-אני אמרתי לה לנסות להחדיר בך טיפה של משמעת וגם את זה היא לא יכולה לעשות!"
"אל תדבר ככה על ג'מה.." הארי קרא בקול יותר תקיף ורועם ממה שהוא ציפה לו שבסופו של דבר הזדחל והשתתק בחשש.
אביו הביט בו בפה פעור והתקרב לעברו של הילד הצעיר,אוחז בלסתו בחוזקה ביד אחת ומעביר את ידו השנייה על לחיו של הארי באגרסיביות,סוטר לפניו העדינות של הארי שהפכו אדומות וסמוקות עם עיניים נוצצות עם דמעות שעמדו לבצבץ.
"אל תעז בחיים,להרים עליי את הקול שלך,הבנת נסיך?" אביו של הארי אמר ושיחרר את אחיזתו על לסתו חסרת האונים של הארי.
"אל תרים עליי את הידיים קודם." הארי לחש לעצמו,בלי כוונה שאביו ישמע, אבל הוא שומע.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב" הוא אומר "אני לא רציתי להתחיל איתך במכות אבל אתה הופך לחוצפן,אין לי ברירה." אביו של הארי אמר והסתובב סביב כורסת הישיבה הקבועה שלו והארי כבר התחיל לבכות בשלב הזה.
הוא רצה לדאוג לאבא שלו, לדאוג שהוא לא יתפרק אבל אביו רק עושה את זה קשה יותר בשבילו.
הארי רץ לחדרו בעיניים רטובות וידיים על פניו,הוא רצה לאמא,הוא רצה לאחותו,הוא רצה למישהו שיוכל לתת לו חום ואהבה אבל היחידים בבית היו הארי ואביו שהוריד כנראה שלוש בירות יותר מאד הפעם הקודמת שהארי ראה אותו.

הארי לקח את אחת מכריות מיטתו והתייפח לתוכה בחזקה שלפתע אדם נכנס לחדרו,אביו בכבודו ובעצמו.
הוא התיישב ליד מיטתו של הארי בשקט ונשק לראשו "אני באמת לא רוצה להתחיל להרביץ לך הארי."
הארי המשיך להתייפח לכרית ושלף את זרת ידו הימינית "אתה מבטיח שלא תרביץ לי ולאמא ולג'מה?" הוא מלמל ואביו נאנח והנהן לאישור
"אני יכול להבטיח שאתה לא תראה אותי מרביץ להן יותר." הוא אמר

וזה מה שקרה,הארי חיי חודשיים מדהימים שבהם הוא לא ראה יד אחת מורמת על מישהו אחר מבני משפחתו.

אם כי מה שהארי ראה לא היה מה שקרה מאחורי הקלעים של החיוכים המזוייפים ההתעללות הקשה בבית משפחת סטיילס.
שהארי היה בבית הספר או מחוץ לבית קללות ואיומים נשלחו מאדם אחד לשני.
איומי תביעה ואיומי גירושין,מה שאביו של הארי לא לקח יותר מידי ברצינות.
הוא היה יושב על שולחן האוכל ומעשן סמים וסיגריות עם שתי הבעות פנים שלא יורדות לרגע.
או מבט עייף ותשוש או שפשוט הוא היה על סמים ורחוק מהם מבחינה מנטלית,אבל בעיות העצבים שלו לא יורדות ונרגעות אפילו לא לרגע.

באחד מין הימים שהארי התקרב כיוון הסלון וראה את גופה של אימו שכוב על הרצפה מחוסר הכרה בגלל אביו עיניו נפערו והוא רץ אל אימו בזמן שג'מה נמצאת לצידה,מחייגת לאבולנס בהתחלה והם כבר יידעו מה לעשות.
זה היה הרגע בו הארי הרגיש את הבגידה של אביו,את שבועת הזרת שנשברה כמו אותו ספל תה שהתרסק על הרצפה,כעס ועצב הציפו את הארי ונדחפו שוב במורד גופו של הארי על ידי פחד שהרג אותו כל שנייה שעברה.
אמא תיהיה בסדר?

*****
הילדות של הארי🙌

מקווה שתהנו מהפרק❤

Not what you think(L.S)Where stories live. Discover now