לואי נכנס למכונית שלו,אנחה נפלטת מפיו בזמן שהוא מתחיל לנסוע וביתו מתחיל להתרחק מזווית הראייה שלו.
הוא החליט לנסוע לבית של זאין ולהירגע קצת,הוא עבר יותר מידי שיחות באותו יום והוא לא הצליח לחשוב על משהו יותר טוב מאשר להיות קצת עם זאין,לדבר קצת על בעיות של מישהו אחר ולשכוח קצת משלו.
השקט שהיה במכונית היה נוראי ולואי לא יכל לעמוד בו,הוא הדליק את הרדיו והגביר כמעט עד הסוף,אפילו לא עניין אותו איזה שיר הושמע,הוא התרכז בכביש,ורק בכביש,הוא לא רצה ששום דבר יזכיר לו כלום מהאירועים של אותו יום,והוא מוכן לעשות הכל בשביל קצת רוגע.
*****
"זאין?" הקול של לואי הדהד בתוך הסלון הגדול,חיוך עלה על פניו שהוא ראה את זאין יושב על הספה ומסמן לו לשבת לידו,מציע לו בירה מה שלואי לוקח בלי היסוס.
"היית אומר לי שאתה בא,הייתי מזמין אוכל" זאין אמר ולקח שלוק מהבירה שלו,לואי פשוט דאג שיהיה לו נוח על הספה והביט ביחד עם זאין על מסך הטלוויזיה הגדול שעליו היה מוקרן סרט שלואי לא הכיר.
"אני גם ככה לא רעב,סליחה שבאתי ככה בלי הזמנה,הייתי חייב להתרחק קצת מהבית שלי." מבטו של לואי הוסט מהמסך שהוא ראה את לוק מתקרב לספה,לבוש בפיג'מה ופיהוק השתחל משפתיו.
"היי לוק." לואי חייך אל הנער "ישנת פה?" הוא שאל ולוק הנהן וישב על אחד הכיסאות "אני די גר פה כרגע" הוא אמר בעוד פיהוק וכשהוא שם לב למבטו המבולבל של לואי הוא חייך חצי חיוך מובך "יש לי קצת בעיות בבית אבל זאין איש טוב,הוא נתן לי להישאר קצת."
לואי הנהן,הוא הבין למה לוק בא דווקא אל זאין,הוא היה הבן אדם הכי רגוע שלואי הכיר,עם העצות הכי טובות ותמיד הייתה אווירה נעימה שהוא היה בסביבה,מי לא היה רוצה להישאר איתו?
"זה באמת כלום." זאין חייך אל לוק "אגב לואי,למה רצית להתרחק מהבית שלך?" הוא שאל בסקרנות ולואי נאנח ולקח שלוק מהבירה שלו "נפרדתי מהארי" הוא אמר בלי כל סוג של הקדמה ולא פירט יותר מידי,ישר ולעניין היה נראה לו הפיתרון הכי טוב והפיתרון היחיד.
זאין הביט בו,הפה שלו פעור בזמן שלוק רק הרגיש מבולבל "מתי אתה והארי נהייתם ביחד?"
"בדיוק מה שרציתי לשאול" זאין נאנח "מתי הספקת להיות עם הארי ולהיפרד ממנו?עבר יום מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך לואי"
לואי גיחך לעצמו, זה הרגיש כמו היום הכי ארוך בחיים שלו,הוא אפילו לא הספיק לספר לזאין שהוא והארי ביחד,היום שבו הם הפכו לזוג היה היום שבו הם נפרדו.
הוא נאנח,הרגיע את גבו על הספה וסיפר להם,כל פרט ופרט מאותו היום,היום המטיש בחייו,משאיר את לוק וזאין פעורי פיות ומבולבלים.
זאין הניח את ראשו על הספה,מנסה לסדר את הכל בראש שלו.
"תן לי להבין,אתה נפרדת מהארי,כי החלטת שאתה רוצה להדחיק את זה שאתה הומו,למרות כל מה שכבר עשיתם?" הוא נשמע מיואש ולואי הנהן "אתה יכול לנסח את זה ככה." הוא מלמל וזאין קבר את ראשו בכפות ידיו "אתה דפוק" הוא קבע ולואי הרים את גבותיו "כל הסיפור הזה עם אמא שלך אחי,זאת לא אשמתך ואתה לא יכול להעניש את עצמך בגלל זה,או את הארי."
לואי נשאר בשקט "אחרי כל מה שעשיתם?אחרי שגרמת לו להתאהב בך אתה בוחר לברוח בגלל דברים שקרו שעוד היית ילד?"
"הוא לא אמר שהוא אוהב אותי זאין-"
"זה לא הפאקינג עניין,העניין הוא שהולכת את שניכם שולל לואי,אתה אוהב אותו,למה שתדחוף את זה פנימה?" זאין שאל בקול עדין ולואי נענע בראשו,לא עכשיו,הוא לא רוצה לעשות את השיחה הזאת.
"זאין אני לא רוצה לדבר על זה,אלה החלטות שלי,אני רוצה שתקבל אותן,בבקשה רק תעזור לי לעשות משהו שיגרום לי לשכוח ממנו,אני רוצה להמשיך הלאה,לגמרי."
זאין הנהן ונאנח "אם זה מה שאתה צריך,אתה יכול לבוא איתי ועם לוק למסיבה אצל מייקל היום,תשתה קצת,תנקה את הראש."
"בינגו" לואי ציחקק,מנסה להיכנס למצב רוח קצת יותר מעודד.
אולי מסיבה זה באמת מה שהוא צריך,הוא בדרך כלל לא הולך ליותר מאחת בשבוע אבל הוא מוכן לחרוג מהכללים של עצמו קצת,לפחות הפעם, רק כדי לנקות את הראש,לא יותר מזה.
עברה שעה מאז שלואי הגיע לבית של זאין,זאת כבר הייתה שעת לילה מאוחרת ובדיוק הזמן שהם יצאו מהבית ויתחילו להתקדם לכיוון המסיבה.
שלושתם יצאו מהבית,מדוגמים למופת מכף רגל ועד ראש כל אחד מהם.
הם התקדמו לכיוון המכונית של זאין,לואי נכנס למושב הנהג בזמן שזאין התיישב לצידו ולוק תפס את המושב האחורי,נותן ללואי את המיקום של המסיבה ולואי מתחיל לנהוג ללא היסוסים.
הנסיעה הייתה שקטה,יותר מידי שקטה בעיניו של לואי והוא קיווה שהם יגיעו לשם כמה שיותר מהר,הוא לא חשב על לפתח שיחה,כי עם כמה שהוא שנא השקט הלא נוח הזה, הוא גם לא רצה לשבור אותו.
*******
הם יצאו מהמכונית,מתקרבים לבית גדול,אפילו גדול יותר מזה של זאין,אנשים מדברים בכניסה לבית ומוזיקה חזקה מרעידה את האדמה.
הם נכנסו מהדלת הראשית,בחור עם שיער אדום ועגיל בגבה,המארח של המסיבה,מייקל, ראה אותם והתקרב לכיוונם,מחבק את זאין עם חיוך גדול על פניו ומושך גם את לואי ולוק לחיבוקים "לואי,לא ידעתי שאתה בא,איזה הפתעה נעימה,הרבה זמן לא ראיתי אותך." מייקל חייך לכיוונו ולואי החזיר חיוך "אתה יודע,ברגע האחרון." הוא ציין והתקדם למטבח,לוקח את אחד הבקבוקים של הוודקה ושופך כמות קטנה לכוס,מחליט לשתות אותה נקי.
הוא הרים את הכוס ושתה את כולה בשלוק,מרגיש את הצריבה שהנוזל יורד בגרונו.
הוא מזג עוד כוס,הפעם מערבב אותה עם קולה בזמן שזאין ולוק נכנסו למטבח גם כן.
הוא מזג גם להם והושיט להם את הכוסות,נשען על השיש שמאחוריו ונאנח,עיניו מטיילות לכיוון הסלון,בוחן אותו ואת האנשים שנמצאים בו,שום דבר לא חדש.
שני בחורים שרבים.
זוג מתגופף.
כמה אנשים שמשחקים משחקי שתייה.
כאלה שהחליטו לעשן כבר בשלב הזה של המסיבה.
כאלה שקיבלו בחילה.
ושום דבר חדש,שום דבר מלהיב שיגרום לו לשכוח מהארי,מדודה שלו,מאמא שלו,אחיות שלו,שום דבר שיגרום לו להתנתק מהמציאות חוץ מבקבוקי האלכוהול שעומדים על השולחן,והוא קיווה שהוא לא יצטרך להשתכר לגמריי אבל בינתיים הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, והוא אפילו לא יודע למה הוא שם.
הדבר היחיד שהוא יודע זה שהוא ינצל כל הזדמנות טובה לחשוב על כל דבר אחר,גם אם זה אומר לחשוב על הבחילה וההאנגאובר.
**********
זה סוג של פרק מילוי,הוא לא הכי מעניין ואני לא מתה עליו אבל עדיין מקווה שנהנתם ממנו❤
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
