פרק 34!

2K 170 122
                                    

לואי והארי התקדמו ביחד לכיוון הבית של זאין,בהתחשב בעובדה שלואי לא לקח את המכונית שלו משם הם היו צריכים ללכת ברגל,מה שכבר עייף את לואי כי בכל זאת,זאת הפעם השנייה לאותו יום שהוא עושה את הדרך הזאת.
הארי הלך בהליכה מהירה והתנשף בחזקה,השעה הייתה כבר מאוחרת ומזג האוויר היה קפוא בזמן ששניהם ניסו לחמם את עצמם,כל דקה שעברה הארי האיץ את ההליכה שלו,לואי יכל לראות שהוא היה לחוץ,הרי ברור שכל הסיפור הזה הפריע לו.
הוא ניסה לצמצם את פערי המרחק שנוצרו בינו לבין הארי והגיע לשלב שהוא היה צריך להתחיל לרוץ כדי להגיע אל הנער המתולתל,זה היה לא נורמאלי.
"הארי,אולי תאט קצת?" לואי צעק מאחוריו והארי המשיך ללכת,לואי הניח שהוא לא שמע,הוא לקח נשימה עמוקה ורץ לכיוונו של הארי עד שהוא תפס בכתף שלו ועצר אותו.
הארי נתן לו מבט מתשאל ולואי פשוט אמר "תרגע,תאט קצת,היא לא הולכת לנשוך אותך" הארי לא חייך או צחק ממה שלואי אמר,הוא פשוט גלגל את העיניים שלו והמשיך ללכת.
"הארי הכל טוב,אני רציני,מה אתה כבר חושב שיקרה שם?" לואי שאל והארי עצר במקום,גורם ללואי לעצור אחריו.
"אין לך מה לדאוג לואי,היא אחותך,היא תתעצבן עליך קצת ויעבור לה,זה לא שיש לה ברירה.
אבל מה איתי?היא חשובה לי והרסתי הכל שניסיתי להסתיר ממנה דברים,אם החבר הכי טוב שלי היה הקראש שלי והוא היה שוכב עם אחותי ושניהם היו בוחרים להסתיר את זה ממני ואז הייתי מגלה את זה איך שהיא גילתה,לא נראלי שהייתי נשאר חבר שלי,בטח אם עדיין יש לחבר הכי טוב שלי רגשות לאח שלי." הארי אמר והתנשף,מרגיש כאילו הוא שחרר אבן מהחזה שלו ולואי חייך אליו בחיבה,משנן במוחו את המשפט האחרון שהארי אמר 'בטח אם עדיין יש לחבר הכי טוב שלי רגשות לאח שלי' הוא העביר את היד הקרה שלו ללחי של הארי,מה שגרם להארי להרתע מהקור ואז להרגע למגע של לואי.
"באמת היינו צריכים לספר לה את זה קודם,אבל אתה גם חשוב לה הארי,היא לא תשנא אותך,כן היא תכעס,הרבה,על שנינו וכנראה שהיא לא תדבר איתנו הרבה זמן ו-"

"אתה לא עוזר לי לואי" הארי אמר וציחקק,חיוך נמרח לו על הפנים ולואי יכל להשבע שהוא לא ראה ולא ייראה חיוך יותר יפה מזה,או בן אדם יותר יפה מהארי.
לואי חייך אליו ואמר "הנקודה שלי היא שבסוף זה יסתדדר רק צריך לתת לזה זמן,הכל מסתדר בסוף,אני מבטיח."
החיוך של הארי התרחב ו "מבטיח?" קטן השתחל משפתיו ולואי הנהן
"מבטיח" הוא אמר.
ומה הוא לא יעשה כדי לשמור על ההבטחה הזאת.

*******

הם הגיעו לבית של זאין אחרי ההליכה המייגעת ולא הופתעו לראות שהמסיבה עדיין בשיאה,מוזיקה עדיין נשמעת מבחוץ ואורות מהבהבים שאפשר לראות דרך החלונות,הם פילסו את דרכם דרך האנשים בחצר ולתוך הדלת הקדמית,הארי פתח אותה ונכנס ומיד אחריו גם לואי,הארי הסתכל מסביבו עד שהוא תפס במבטו את לוטי שהביטה בו חזרה וגלגלה את עיניה באגרסיביות והתרוממה מהכיסא שהיא ראתה שהארי התקרב אליה.
ליד המקום שבו לוטי ישבה ישב ניק,חיוך פרוס על שפתיו שהוא קרץ להארי והארי גלגל את עיניו אליו.
לואי והארי התקרבו אל היכן שהם ישבו והארי פנה אל נייל "היא אמרה לך לאן היא הלכה פה שהיא קמה?" הוא שאל ונייל הניד בראשו לשלילה
"אולי היא הייתה מספרת לי אם היא לא הייתה כועסת גם עליי." נייל אמר והארי הביט בו בבלבול "מה אתה כבר עשית?" הוא שאל.
"שכחת שגם אני ידעתי מה קרה בינך לבין לואי?היא כועסת עליי ועל ליאם וזה נראה כאילו היא מוכנה לרצוח את שניכם" נייל אמר והצביע על לואי והארי שהסתכלו אחד על השני.
הארי הלך לכיוון המדרגות בלי לאמר מילה כדי לחפש את לוטי,משאיר אותם בסלון מבולבלים.
הוא עלה במדרגות והסתכל סביבו,המוזיקה הייתה חזקה והאופציה להתרכז הייתי בלתי אפשרית,אבל בדרך כלשהי הוא הצליח למצוא אותה.
לוטי עמדה מול הכיור בשירותים,המסקרה נוזלת לה על הלחי,מה שהיא מיהרה לנגב שהיא ראתה את הארי עומד מולה.
"הדבר האחרון שאני רוצה לראות כרגע זה את הפרצוף שלך הארי." היא אמרה ולא הרימה את מבטה אפילו במקצת,לא מסתכלת על הארי.
"לוטס אני יכול להסביר-"
"אל" לוטי מלמלה והמשיכה "היו לך את הזכויות לעשות את מה שעשית הארי,אני לא חברה שלך,אני גם לא רוצה להיות אבל סיפרת את זה לכולם חוץ ממני?יכולת להגיד,הייתי נפגעת אבל הייתי מתבגרת על זה"
הארי השפיל מבטו וגירד בערפו בעדינות,הוא ידע שהיא צודקת.
"אני לא רציתי לפגוע בך לוטי" הארי לחש ולוטי גיחחה.
"מה יפגע בי?שאתה בקטע של אח שלי?לא פאקינג אכפת לי שזיינת אותו הארי"

"תכנית לא אני זיינתי אותו-"

"אלוהים הארי גם לא אכפת לי שאתה פאקינג בוטום,אתה הבנת את הנקודה שלי." היא אמרה,הארי ניסה לפתוח את פיו אבל לוטי לא נתנה לו כאשר היא המשיכה לדבר בעצמה
"אני פשוט מרגישה כאילו כולכם ידעתם משהו ואני לא ידעתי כלום,שאתה והוא שכבתם ואפילו ניק יודע,את העובדה שאחד החברים הכי טובים שלי והחבר שלי ידעו מה שקרה ולא טרחו להגיד לי 'היי לוטי את יודעת שאח שלך שוכב עם הקראש שלך לשעבר שגם החבר הכי טוב שלך בזמנו הפנוי?' אבל כלום הארי,כלום"

"אני מצטער" הארי אמר במבט מושפל,הוא פחד הוא כל כך פחד שלוטי תחליט להתנתק ממנו,זה היה הדבר האחרון בעולם שהוא ירצה ואיכשהו,הוא עדיין לא מצא מילים אחרות מ"אני מצטער" כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד וכלום לא עוזב את הפה.

"אתה רוצה להיות עם לואי,הארי?" היא שאלה והארי חשב לעצמו,לואי מבלבל אותו, הוא תמיד יבלבל אותו,אבל אין בן אדם שהוא רוצה להיות לידו כל הזמן יותר מכמה שהוא רוצה את לואי,ואין בן אדם שגורם לו להרגיש בטוח כמו לואי,או נוגע בו כמוהו,או גורם לו להרגיש כאילו הגוף שלו עולה באש רק מהמחשבה עליו,כן,אין בן אדם שהוא רוצה בעולם הזה יותר מאת לואי טומלינסון.
לוטי ראתה בעיניים שלו את התשובה,היא ידעה מה הוא רוצה רק מהדרך שהלחיים שלו הפכו לוורודות והגוף שלו התנדנד מצד לצד,גם אם הארי לא יודה בזה, הגוף שלו מספר הכל.

"אני אוהבת אותך הארי,כמו אח,מה שהיה עבר ואני לא רוצה שיהיה בנינו דם רע,אתה יודע שאני לא רוצה את זה" לוטי אמרה והארי סוף סוף הסתכל עליה,הוא הנהן בחיוך,הוא שמח לדעת שהיא גם לא רוצה לוותר עליו באותה מידה שהוא לא רצה לוותר עליה.

"אני יודע,גם אני לא רוצה את זה לוטס,אני באמת מוכן לעשות הכל כדי שנסדר את זה" הארי אמר ולוטי חייכה.
"יש משהו שאתה יכול לעשות האז" היא אמרה והארי הסתכל עליה,סקרנות ניכרת על פניו.
"אולי תגרום למה שקרה פה לא להיות חסר משמעות?אם כבר שכבתם ולא סיפרתם לי אולי תגרום לזה להיות משהו ששווה להסתיר?" היא אמרה והארי הרים את הגבות שלו,הוא קיווה שלוטי תסלח לו אבל הוא לא ציפה שהיא תעזור לו עם לואי,ברצינות אם מישהו היה אומר לו שהיא המלאכית השומרת שלו,הוא היה מאמין.
הוא חייך לכיוונה וגיחך
"נראה לי שקודם כל אני צריך להיפטר מניק" הוא ציחקק "תודה לאל הארי,המניאק הזה רעיל,גם אם לואי לא היה קיים כרגע אתה היית צריך להיפרד ממנו כבר מזמן,ברוך שפטרנו." היא נאנחה אנחה דרמטית והארי צחק,לוקח את לוטי אליו ומחבק אותה,לוטי מחבקת חזרה.
אלוהים הוא הרגיש כאילו מישהו הוריד לו טון מהגב.

******

מקווה שלא תפסתי אותכן כמעט ישנות כמו אתמול:)
מקווה שתהנו מהפרק❤

Not what you think(L.S)Where stories live. Discover now