"כמה?" לואי צעק לתוך הטלפון,הגוף שלו משקשק והפנים שלו אדומות,הוא לא מרגיש שהוא יוכל לעבור עוד יום אחד ככה.
"חודש,היא עוברת ניתוח,ואחריו היא צריכה זמן להתאושש,כמו שהסברתי לך בשבע הפעמים האחרונות." הרופא בצד השני של הקו הסביר בנועם ורמז קט של חוסר סבלנות בקולו,לואי נאנח.
"אני יכול לפחות לדבר איתה עכשיו?" הוא שאל בייאוש "אני לא בטוח אם היא רוצה בזה..." הרופא אמר בהיסוס ולואי קטע אותו במיידי "ואני לא רוצה שאנשים לא רצויים יישארו לי בבית,בזמן שאני מטפל באחיות שלי,תעביר לה את הטלפון ותגיד לה לענות או שאני מעיף את ניק לאלף עזאזלים בלי לשאול אותה אפילו."
היה שקט לכמה שניות על הקו ואז הוא שמע קול נשי וצרוד על הקו "למה אתה צריך להפריע לי כל הזמן באמצע שאני עושה דברים חשובים?" זאת הייתה לארה,ולואי גלגל את עיניו למשמע קולה.
"חשובים כמו מה?טלנובלות ואוכל חינם של בית חולים?"
היא עמדה לענות אבל לואי קטע אותה שוב
"זה לא שאכפת לי כן?" הטון שלו גורם לה לחשוק את שיניה מבעד לטלפון "אז בוא נגיע לפואנטה ותגיד לי מה אתה רוצה?כי אני חושבת ששיחת החולין לא עובדת."
"אולי תגידי לי למה שלחת את ניק לפה?מדהים בעיניי שמישהו היה מוכן להיות בן זוג שלך,אבל לשלוח אליי את הבן שלו כדי לשמור על מה שאני עושה?אני יותר אחראי ממה שאת היית כל החיים שלך,איך את חושבת שזה לגטימי מצידך לשלוח לי בייביסיטר?" לואי באמת לא הבין את מה שהיא מנסה להוכיח בלהביא לו "בייביסיטר" שישמור על מה שהוא עושה, אם מישהו צריך שמירה מבין שניהם זאת היא בהתחשב בעובדה שהיא השאירה שתי ילדות בנות עשר ברחוב,ובהתחשב בזה שלואי שמר עליהן מצויין גם לפני שניק בא,הוא לא צריך אותו שם.
"אני לא סומכת עליך,על ניק אני כן סומכת,פשוט כמו שזה נשמע. בכל מקרה הוא ילד טוב ואני אוהבת אותו,יש לך הרבה מה ללמוד ממנו." הקול שלה נשמע רגוע ושלו למרות הצרידות שלה שהיא דיברה על ניק,לואי גלגל את עיניו.
"לא קצת צבוע מצידך לאהוב אותו למרות שהוא גיי אבל אותי את שונאת בגלל זה?" הוא שאל,היא תמיד הייתה אישה צבועה,חסרת כבוד עצמי או כבוד לאנשים בכללי,הוא מצא את זה נוראי.
"הוא לא הרג את אמא שלו,בניגוד אליך."
היא הגיבה בקלילות ובדיוק שלואי עמד לפתוח את פיו היא המשיכה;
"הוא לא דחף את כל המשפחה ממנו,הוא לא היה חסר כבוד ועשה סרסור עם גבר בידיעה שמישהו יכול להיכנס כל רגע,הוא לא גרם לי לאבד כל כבוד כלפיו,ואם היו לו אחיות,הן היו מכבדות את הבן אדם שהוא,בניגוד אליך."
לואי הרגיש את הדם שלו רותח ואת ידו מתהדקת יותר ויותר סביב הטלפון שלו
"את הכנסת להן לראש דברים,את הרחקת אותן ממני,הן לא התרחקו ממני בגללי הן התרחקו ממני בגללך!את הרחקת את אחיות שלי ממני!"
"הן שונאות אותך לואי,לא בגללי,בגללך."
לואי התנשם בחזקה הזעם בגופו מתפתח יותר ויותר והוא לא יכול שלא לחשוב על העובדה שהוא כועס יותר מידי בזמן האחרון,והוא נלחץ כל הזמן משום דבר,הוא קופץ את אגרוף היד שלו ומהדק אפילו יותר את ידו על הטלפון שביד השנייה.
"את אמרת להן לא להתקרב אליי!את עשית ממני איש מוזר ורע,את הכנסת להן לראש כל כך הרבה מידע רע עליי,אלוהים את אפילו סיפרת להן שהרגתי את אמא שלי!"
"וזה לא היית אתה שהרג את אמא שלך לואי?כמובן שהסרטן היה שם אבל מי נתן את הלחיצה האחרונה?אה יקירי?מי היה זה שסיים את הכל?"
ולואי שתק,הוא לא ענה לה,הוא כופף את ראשו בזמן שהוא שמע אותה מגחחת בקלילות
"ככה חשבתי" והיא גיחחה שוב ואז הרצינה את הטון שלה "כל ההתפרקות של המשפחה הזאת,זה הכל באשמתך,הכל בגלל שהיית חייב לתת לדחפים החולניים שלך לבוא לידי ביטוי,ועכשיו מה לואי?אין לך כלום,לא ככה?אפילו את הילדון שנישקת שבאת לפה בפעם הקודמת הפסדת,מידע רשמי מניק דרך אגב.
הפסדת הכל,את אמא שלך,את הכבוד של המשפחה שלך,את האהבה המזורגגת שלך,איפה הטעם לחיים שלך יקירי?"
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfiction-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
