פרק 40!

1.8K 153 61
                                    

הארי כרגע שכב על הספה מכורבל לצד של לואי,היד של לואי מחזיקה אותו קרוב והראש שלו נח אל מול החזה שלו.
עברו כבר כמה שעות ולואי לא הפסיק לרוץ ממקום למקום מאז שהתאומות הגיעו,הולך למטבח כדי להכין אוכל ודואג שהן יוכלו לישון כמו שצריך,מסדר את הטלוויזיה בחדר של אבא שלו ומעלה אותן לשם בהתחשב בעובדה שהוא לא רוצה שהן ירגישו שהן צריכות להיות שקטות אם הן בסביבה של לואי.
עכשיו הוא נרדם בישיבה על הספה והארי גילה את זה רק שהוא ביקש מלואי את השלט ולואי לא ענה,רק נשימות קצרות יוצאות מהפה שלו והראש הטרוד שלו נח על הספה.
הארי התרומם מאיפה שהוא ישב ליד לואי והוזיז את הגוף של לואי לתנוחה של שכיבה,אם הוא היה יכול הוא היה לוקח אותו למיטה,אבל מבחינה פיזית הוא לא יכול.
אז הוא הצליח איכשהו לסדר אותו על הספה ולכסות אותו.
הוא נתן מבט אחרון בלואי והוא יכל להשבע שהוא אף פעם לא ראה אותו כל כך עייף,כל כך לא נינוח ומוטש וכל זה רק מההגעה של שתי האחיות הקטנות שלו אל הבית שלו.
הוא יכל לראות שלואי דאג לבטיחות שלהן,הרבה,והוא רק קיווה שהוא יוכל לעשות משהו כדי לגרום לו להיות רגוע יותר כי אפילו בשינה שלו,מתי שהוא אמור להראות שליו ומנותק מהעולם,הוא היה נראה כלום כמו זה.

הוא טיפס במעלה המדרגות והתקרב לחדר של אבא של לואי,הוא רצה לבדוק מה קורה עם פיבי ודייזי,כי ברור שלואי לא יכל לעשות את זה בעצמו.
הוא פתח את הדלת במקצת והסתכל בפנים,הן ישבו שם מחובקות אחת לשנייה וראו בובספוג בטלוויזיה.
הוא פתח את הדלת לרווחה ונכנס לתוך החדר שהיה קצת יותר מידי קר לדעתו,שולח לילדות חיוך שהן נמנעו מלהחזיר.

"הכל בסדר איתכן פה?" הוא שאל ועמד מולן
"יכל להיות בסדר אם לא היית מסתיר את הטלוויזיה" אחת מהן ענתה מי שהוא שיער שהייתה דייזי,היא הייתה יותר חצופה בזמן שפיבי הייתה קצת יותר שקטה.
הוא זז מזווית הראייה שלהן וחייך חיוך עדין
"יותר טוב עכשיו?" הוא שאל והן פשוט הנהנו בלי להגיד כלום.
הוא הבין את זה שהן רוצות שהוא יילך,הוא מבין רמזים ולפי ההבעה שלהן זה היה די ברור,אבל הארי כמו שהוא,לא היה מוכן ללכת משם עד שהוא יירכך אותן קצת.
"דודה שלכן שברה את היד אז היא תיהיה בבית החולים לכמה ימים אני מניח,אז כדאי שתרגישו בנוח פה לזמן הזה." הוא אמר והתיישב על המיטה,מקבל מבט מדייזי
"אני חושבת שכדאי שתביאו לכאן גם את פיזי,אני די בטוחה שהיא לבד בבית עכשיו." זאת שהארי שיער שהייתה פיבי אמרה והארי הנהן,מניח שזאת האחות האחרת שלהן.
"אני אדאג לזה" הוא אמר ונשכב על הגב שלו
"אני מבין שירדתן מהרעיון של לדבר עם חבר שלי" הוא אמר והסתכל עליהן,הן היו הפוכות מזווית הראייה שלו בהתחשב בעובדה שהוא שכב הפוך,אבל זה הצחיק אותו,והוא לא יכל לשמור בבטן צחוק קטן שהשתחל מהשפתיים שלו.
"טוב לא ידענו שהוא החבר שלך." דייזי אמרה וגלגלה את העיניים שלה.
"אני מבין שאתן לא ממש מחבבות אותו"
"לא מחבבות?אני לא יודעת מה עם פיבי אבל אני לא אוהבת אותו,אפילו לא טיפה." דייזי אמרה,הטון שלה נשמע קשה וכעוס והעיניים שלה ריקות,גם אם היא לא הייתה אומרת את זה,הוא יכל לדעת את זה,הוא ידע את זה.
"הוא דואג לכן אתן יודעות?אני יודע שהוא אוהב אותכן רק מלהסתכל עליו." הארי אמר והתאומות שיחררו צחוק,חיוך עולה על פניהן מה שלא היה שם מהרגע שהן הגיעו.
הארי הסתכל עליהן מבולבל ופיבי הבחינה בזה "לואי לא אוהב כלום" היא אמרה,כאילו מסבירה להארי את פשר הצחוק שלהן.
הארי כיווץ את הגבות שלו זו נגד זו,עדיין מבולבל "למה שתחשבו ככה?" הוא שאל בתהיה,לא מאמין שהוא מנהל את השיחה הזאת עם ילדות בנות עשר.
"אני לא רוצה לפגוע בך כן?אתה נראה נחמד רק חבל שנפלת דווקא על לואי,לואי לא אוהב,הוא שחקן,לא אכפת לו מאף אחד,גם לא ממך אז אל תרגיש מיוחד." דייזי אמרה,הארי ניסה למצוא הגיון למה שהן אמרו,סיבה ללמה הן חושבות ככה,סיבה הגיונית,וגם אם הוא היה נובר למקומות הכי עמוקים בראש שלו,הוא לא היה מצליח למצוא,הוא חשב,הוא ידע שללואי כן אכפת ממנו והוא לא ייתן להן לגרום לו להרגיש שלא,גם אם הן אחיות שלו ומתעקשות להגיד שהן מכירות אותו טוב,הן לא מכירות אותו כמו שהארי מכיר מבפנים ומבחוץ,תרתי משמע.
"אני חושב שכדאי שתלכו לישון כן?אני אשאיר אותכן פה" הוא אמר ודייזי גלגלה את העיניים שלה ונאנחה "אתה בדיוק כמו כולם" היא אמרה והמשיכה "לא מאמין כי אנחנו קטנות אבל דודה שלנו סיפרה לנו הכל עליו,ואתה לא יודע כלום,אם היית יודע,היית מתרחק."

"יודע מה?מה היא סיפרה לכן עליו?" הוא שאל אבל הרגיש משב קל של רוח והסתכל מאחוריו כדי לראות שזה בגלל שלואי פתח את הדלת
"אני חושב שזה מספיק" לואי אמר ונכנס לחדר בצעדים קטנים.

"למה מספיק?רק הגענו לחלק הכיפי" דייזי גיחחה והארי הביט בשניהם,כן,הילדה לא מחבבת אותו.
"הארי,צריך ללכת,בוא." לואי אמר
"אבל הן-"
"קדימה בייב,אין לנו את כל היום בשביל זה" הוא אמר והיד שלו נחה על הגב התחתון של הארי,לוקח אותו אל מחוץ לחדר ובמורד המדרגות,מוציא אותו מהבית לגמרי ומתקרב לכיוון המכונית נכנס ומסמן להארי להיכנס גם כן.

"לאן אנחנו הולכים?" הארי שאל
"להביא את פיזי אחותי מהבית של דודה שלי,הייתי צריך לדעת שהיא שם" לואי אמר,לא מוריד את העיניים שלו מהכביש.
"אתה שמעת את מה שדיברתי איתן?" הארי שאל ולואי הנהן
"כן"
לואי לא הסתכל על הארי אפילו לא לשנייה והארי הרגיש לא טוב לגביי זה,הוא לא יידע אם הוא סתם פרנואיד או שקרה משהו בינו לבין לואי?אולי הוא נפגע ממשהו שהארי אמר שם.

"אני רוצה שתדע שהן דיברו פאקינג בולשיט,ברור שאכפת לי ממך,יותר ממה שאכפת לי מכל דבר אחר בשלב הזה." הוא אמר,עדיין לא מסתכל על הארי אבל הארי הרגיש את הרכות בקול שלו וחייך שלואי לקח את אחת הידיים שהיו על ההגה לכיוון זאת של הארי והחזיק אותה,מרים אותה לכיוון הפה שלו ומנשק בעדינות,הזיפים הקטנים שהתחילו לגדול לו מדגדגים את היד של הארי והארי מצחקק ולואי יכול להשבע שזה הדבר הכי חמוד שהוא אי פעם ישמע.
"לא פקפקתי בזה" הארי אמר בחיוך קטן,אבל כמה קטן שהחיוך יהיה הגומות שלו עדיין הפציעו מתוך הלחיים שלו והעיניים שלו נצצו,לואי חייך אליו חזרה והידק את האחיזה שלו על היד של הארי.
"אתה ידעת מה הן רצו להגיד לי שם שהיינו בחדר?" הארי שאל,מרגיש את האחיזה של לואי על היד שלו מתחזקת עוד יותר,אבל אז מתרפה,נראה כאילו לואי הרגיש שזה היה חזק מידי,הוא קירב את היד של הארי שוב אל הפה שלו ונישק אותה שוב "סליחה קאפקייק" הוא אמר ונאנח, "ידעתי מה הן רוצות להגיד,כן,בגלל זה לא רציתי שתישאר שם" הוא המשיך,הארי כיווץ את הגבות שלו והביט בלואי מבולבל "מה הן רצו לספר לי?" הוא שאל בשקט ולואי גיחך "לא משהו שבאמת קרה בכל מקרה" הוא אמר
"למה אתה מתכוון?"
"דודה שלי לא הייתה מספרת להן סיפור לפני השינה בוא נגיד ככה,היא הייתה מספרת להן בולשיט לפני השינה,אומרת להן דברים ש"עשיתי" ומרחיקה אותן ממני,איבדתי את אחיות שלי בגלל זה,אתה ראית בעצמך." לואי אמר,הגוף שלו נע במושב,מנסה למצוא תנוחה טובה יותר לשבת.
"ניסית להגיד להן שמה שהן יודעות זה לא נכון?" הארי שאל ולואי הנהן
"ניסיתי?כן,ברור שניסיתי אבל הן לא מקשיבות, הן לא רוצות לדבר איתי,פיבי עוד מוכנה לפעמים לדבר איתי כשאבא שלי בא לבקר אז הוא מכריח אותי ואת לוטי ללכת לדודה שלי,אבל בדיוק שאני בא לפתוח את הפה דייזי לוקחת אותה משם,הילדה מורעלת נגדי" הוא אמר והארי הניח את הראש שלו על המושב ונאנח "שמתי לב שהיא קצת יותר אמממ..אתה יודע,חוצפנית,שדיברתי איתן" הוא אמר ולואי גיחך
"כמה שהיא חוצפנית ככה היא דומה לי בייבי,רק תאמין לי."

********

קודם כל לא אמרתי את זה עד עכשיו אבל חודש גאווה שמחחחח🌈
אגב,אם הייתי כותבת עוד פאנפיק אחרי שאני מסיימת את הפאנפיק הזה נראלכם שהייתם קוראים?תגידו לי בכנות כי אני אוהבת לכתוב ולא ממש באלי להפסיק עם זה
בכל מקרה מקווה שתהנו מהפרקק❤

Not what you think(L.S)Where stories live. Discover now