הארי עמד במעלה המדרגות,דמעות נוזלות מהעיניים שלו למורד הלחיים והכתימו את הלחיים שלו שכבר הפכו לאדומות בזמן שהוא שמע דלת נטרקת,זה היה לואי שיצא מהבית והארי לא ידע מה לעשות חוץ מלשבת על המדרגה הראשונה ולקבור את הפנים שלו בידיו,לתת לכל הדמעות לצאת בתקווה שזה יגרום לו להרגיש משהו,בתקווה שאולי אם הוא יבכה מספיק זה יגרום לו להבין מה קרה שם ועל מה הוא בעצם בוכה.
הוא חיבק את הברכיים שלו וקירב אותן לחזה,מתכרבל לתוך כדור,הוא הרגיש חלש.
לואי נפרד ממנו עכשיו?הוא ניסה להבין את הסיטואציה,משחזר אותה בראש שלו שוב ושוב ובשלב מסויים נמאס לו,כל כך כאב לו שלואי רצה שהוא ישנא אותו אז הוא החליט לשכתב אותה,לכתוב את כל הסיטואציה מההתחלה,לכתוב לה תוכן שלא יביא אותו למדרגות של הבית מחובק בתוך הזרועות שלו עצמו,אלא למצב שבו הוא נמצא בידיים של לואי,המקום האהוב עליו. אז ככה הוא דמיין את עצמו,מחייך בזמן שלואי מושך אותו קרוב יותר ומניח נשיקה מלטפת על המצח שלו.
הוא לא הספיק לחשוב יותר מידי לפני שהוא שמע קול מהצד "הארי?" הוא הסתכל למעלה וראה את פיבי,או לפחות הוא חשב שזאת פיבי,הוא באמת לא הצליח להבדיל בינהן.
"כן?" הוא ניסה להניח חיוך על פניו אבל הילדה גיחחה והתיישבה לצידו "תוריד את החיוך,אני לא צריכה אחד מזוייף." היא אמרה,ומהדרך שהיא אמרה את זה הוא כבר לא חשב שזאת פיבי יותר "את פיבי כן?סליחה אני כבר לא מצליח להבדיל." הוא אמר וקיווה שהוא לא העליב אותה והיא רק ציחקקה "מספיק קרוב,אחותה."
"שיערתי לעצמי." הוא ציחקק והיא זייפה טון פגוע "ומה זה אמור להביע?"
הוא חייך חיוך קטן,חיוך מתנצל בעיני אנשים וחזר לחבק את הברכיים שלו.
"טוב סיימנו עם השיחת חולין אני מבינה,אז עכשיו אני אני יכולה לשאול מה אח שלי עשה לך שהוא יצא ככה מהבית ועכשיו אתה בוכה על המדרגות בלי שזה יראה מוזר?שפוך."
הארי הרים את גבותיו והסתכל עליה "עניין של מבוגרים ביני לבין לואי?" הוא שאל בתקווה שאנשים עדיין משתמשים בזה על ילדים קטנים כדי להרחיק אותם.
היא גילגלה את עיניה והתעלמה מתשובתו של הארי "אני פה כדי להציע לך סיוע נפשי,מה שלא קורה בדרך כלל,אבל אתה נראה נחמד,מה שמוזר כי אנשים הם לא נחמדים,אבל הפואנטה שלי היא,מה אתה מעדיף?לפרוק את הרגשות שלך לילדה בת 10 או להמשיך לבכות פה על המדרגות עד שלוטי תבוא ותטאטא אותך?" הארי ציחקק,היה משהו במה שהיא אומרת וזה לא שיש לו מה להפסיד.
"אני חושב שהוא נפרד ממני" הארי פלט החוצה והעביר יד על הלחי שלו כדי לנגב את הדמעות שנשארו עלייה.
"על מה דיברתם שהוא נפרד ממך?רבתם?" היא שאלה אותו,הטון שלה היה קליל בזמן שהיא התעסקה עם הרוכסן של הסוודר שלה והוא ניסה להבין אם באמת אכפת לה או שהיא סתם משועממת.
"לא ממש,אני באמת כבר לא מבין אותו,הוא טוען שאמא שלו נפטרה בגללו?בגלל שהוא זי...בגלל שהוא גיי?ועכשיו רגשות האשם תוקפים אותו,הוא רוצה שאני אשנא אותו כדי שלא יהיה לו סיכוי איתי יותר,את מבינה?"
"את האמת שאני לא ממש מבינה,אבל אני גם רואה שזה לא הדבר היחיד שמטריד אותך." היא אמרה ברכות הפעם הזאת והסתכלה עליו,אלוהים יודע איך היא הצליחה להבין שיש שם עוד משהו.
הארי נאנח והניח את ראשו על הקיר "הוא אמר שהוא מאוהב בי,ואז הוא הלך." דייזי הרימה את גבותיו "זה לא מה שבני זוג אמורים לעשות?" היא שאלה בכנות והארי לא יכל להתנגד שהוא הרגיש את הרצון לבכות שוב "זאת הנקודה,הוא אף פעם לא אמר את זה,זאת הפעם הראשונה שהוא אומר לי את זה" הוא הרגיש את הדמעות נרקמות בתוך עיניו "וזה היה נראה כאילו כואב לו להגיד את זה,ראיתי לו את זה בעיניים,הוא לא רוצה לאהוב אותי."
YOU ARE READING
Not what you think(L.S)
Fanfic-גמור- הארי ולוטי חברים טובים וכולם חושבים שהם יוצאים. מה קורה שהארי מגלה שהוא בעצם מאוהב בלואי, האח ההומופוב של לוטי? ומה קורה שלואי מבין שאולי הוא לא שונא את הארי עד כדי כך? *פעולות מיניות* *בןxבן* *הטרדה מינית* * זה משתפר לאט לאט *
