הידקתי את הקשר של החולצה סביבי.
"אני יעשה את זה" פנייה של קטניס עלו בדמיוני, והתחלתי לרוץ בכל במהירות שאני רק יכול אליה.
העצים היו סבוכים, וזה הקשה עליי למצוא אותם.
שמעתי צעקה והתחלתי לרוץ למקום שממנו שמעתי את הצעקה.
וראיתי אותם, את קונור את גייל ואת ג'והאנה עם הבריונים שלה ואת קטניס.
קפאתי במקום לכמה שניות. היא עמדה ליד ג'והאנה, ואקדח היה מוצמד אליה.
ראיתי איך קונור מסתכל עלייה, הוא לא בכה אבל הוא לא זז, הוא נכנס להלם.
"קטניס..." אמרתי בקול חלש. הרגשתי את הדם שבעורקים שלי מתחיל שוב לבעבע, את הראש שלי מסתחרר, את הלב שלי פועם, את מוחי שהתרכז רק בה.
התחלתי להתקדם אליהם, החולצה שהייתה סביבי הייתה כבר מלאה דם והיא לא עזרה. הורדתי אותה, והמשכתי להתקדם אליהם.
עמדתי כמה מטרים מג'והאנה וקטניס.
והוצאתי גם אקדח.
בשנייה שעשיתי את זה כל העשרה בריונים שלה כיוונו אליי אקדח.
אני לא יודע איך זה קרה אבל לא הייתה בי אפילו טיפת פחד.
"טושי הגעת בסוף" אמרה ג'והאנה.
"תשחררי אותה חולת נפש!"
"אתה יודע טושי, אני לא חושבת שיש לך זכות לקרוא לי חולת נפש אחרי שאתה הרוצח פה שישב בכלא"
הרגשתי את ידי מתחילה לרועד ואת זרם הדם הגובר, לא נשאר לי עוד הרבה זמן.
רגלי החלו רועדות, ולא מצאתי בגופי עוד כוח כדי להמשיך לעמוד.
ואז שמעתי שלוש יריות, ושלוש מהבריונים של ג'והאנה נפלו על הרצפה ללא רוח חיים.
גייל לא בזבז זמן וירה בשתיים במהירות, ואני יריתי במהירות בעוד שלושה.
הרגשתי איך עוד 2 כדורים פוגעים בבטני,הרגשתי איך אני נופל על הרצפה.
כל רעשי היריות נהיו מעורפלים, ובין כל הרעשים הצרחה של קטניס הייתה הבולטת ביותר.
כמה סנטימטרים לפני שפגעתי ברצפה, בכוחות האחרונים שהיו בגופי הרמתי את ידי החזקתי את האקדח, ראיתי את פנייה של ג'והאנה במעורפל, ולחצתי על ההדק.האקדח נפל מידה והיא נפלה על הרצפה.
שכבתי על הרצפה בלי שום יכולת לזוז. ראשי נשמט לצד, וראיתי את ונסה רצה אליי בבהלה כשאקח בידה ואת קונור וגייל רצים אליי.
אך הבולטת ביותר בין כולם הייתה קטניס שהתיישבה לידי וליטפה את ראשי.
"אתה תהיה בסדר" אמרה בבהלה.
"את כאן איתי" לחשתי. "- את באמת כאן איתי. את חיה, את בסדר. אני יכול למות עכשיו"
"אתה לא יכול למות" לחשה בבכי.
"זהו זה נגמר את בחיים, אני יכול למות עכשיו, שווה למות רק בשביל לראות אותך רק עוד פעם אחת" והסתכלתי עלייה בעיניים חצי עצומות.
שמעתי משטרות מתחילות להגיע.
"מהר צריך לקחת אותו לאוטו ולעוף מהר מהמקום הזה."
הרגשתי שני אנשים שמרימים אותי. ומתחילים לרוץ לפני שהמשטרה תתפוס את כולנו.
