התעוררתי מהחלום בבת אחת, ולקח לי כמה דקות כדי לעבד בראשי את כל תכולת החלום.
הרגשתי כאילו זאת קטניס שמדברת... אני חושב שאני מתחיל להשתגע. קמתי מהמיטה באיטיות. ההתגברות על המוות שלה הולכת להיות ממש קשה. אני מפחד, אני מפחד להשלים עם המוות שלה לגמרי.
הלכתי לחדר של קונור. הוא ישן, כיסיתי אותו בשמיכה ליטפתי את ראשו ויצאתי מהחדר.
נכנסתי להתקלח, ושיצאתי הלכתי לקבר שלה.
"אולי הרעיון שהקבר שלך יהיה פה, לא היה רעיון כל כך טוב אחרי הכול."
"את צדקת, את צדקת ואני טעיתי, היינו צריכים לצאת מהעולם הזה לפני שהכול הסתבך, חבל שלא הקשבתי לך, אולי עכשיו היית איתי באמת."
"אני באמת רוצה להאמין שאת שומעת אותי עכשיו, אם את שומעת אותי, אז תחזרי, תחזרי אליי, את לא תצטערי על זה אני מבטיח לך."
"זוכרת, שאמרת לי שאת אוהבת אותי בטעות. אני אף פעם לא אמרתי לך את זה, אבל אני הייתי כל כך מאושר שאמרת לי את זה. חשבתי שבגלל שאני כזה... שונה ממך נקרא לזה. בגלל שאני כמו שאני רוצח את לא תרצי אותי בחיים, אבל מסיבה לא ברורה שהיא את אהבת אותי. כל יום שהייתי בלעדייך היה לי רע בנשמה, ואני מצליח להגיד לך את זה רק כשאת מתה. "
"את... את באמת התכוונת לזה שאמרת שקונור הוא הדבר הטוב היחיד שייצא לך ממני ? אני מאוד מקווה שלא. "
"אהובתי, אני באמת מצטער! את מתה באשמתי, את לא היית צריכה למות בגללי, אני הייתי צריך למות לא את ! אני זה שמגיע לו למות. אני זה שרצחתי שבגדתי שנטשתי אותך, את לא עשית כלום! את טהורה, אני זה שמלוכלך..."
"חלמתי עלייך מקודם, חלמתי ש... טוב לך למעלה, ושאת שומרת על קונור, ושאני האהבה היחידה שלך. שאת מתגעגעת אליי... " וחייכתי לעצמי חיוך קטן.
"גם אני מתגעגע אלייך, הייתי נותן הכול אבל הכול כדי שאת תחזרי אליי"
-יום למחרת-
השעה הייתה אחת בצהריים, וקונור עדיין לא ייצא מהחדר. עליתי למעלה לבדוק מה איתו.
דפקתי על הדלת כמה פעמים ולא הייתה תשובה. פתחתי את הדלת, שכב על המיטה בוהה בתקרה. הסתכלתי עליו כמה שניות.
"אולי תצא מהחדר קצת ?" שאלתי אותו.
"לא רוצה" והמשיך לבהות בתקרה.
"קונור אתה לא יצאת מהחדר כבר הרבה זמן, תרד ותאכל משהו."
"לא רוצה ! לך מפה ! " צעק עליי וסבב את ראשו לצד השני.
ירדתי חזרה למטה. אולי אני צריכה להזמין לו פסיכולוג, יכול להיות שזה הדבר היחיד שיוציא אותו מהמצב הזה.
לאט-לאט גם הערב היגיע וירד, וקונור לא יצא מהחדר שלו. אני נשארתי באותה תנוחה למשך כמה שעות. חשבתי על כל רגע שלנו ביחד. פשוט הכול, כל הנשיקות החיבוקים, הצחוק שלה החיוך שלה המבט שלה הריח שלה על העיניים שלה ....
בלי שליטתי הדמעות עלו. קמתי מהמקום וניגבתי את הדמעות. ועליתי למעלה. נכנסתי להתקלח ואחרי זה נשכבתי על המיטה ועצמתי עיניים...
