אחרי רבע שעה סיימתי. רציתי כל כך לישון, לחכות עד שהיום הזה יעבור וייגמר, הכול כל כך רע בזמן האחרון, לא היה לי שום מושג מה אנחנו אמורים לעשות מעכשיו, להמשיך כאילו כלום לא קרה ? מה יהיה עם הילד שלי ? הוא עמד למות,רק המחשבה על קונור מת גורמת לי להצטמרר.
"מה קרה ?" שאל אותי פיטה וחיבק אותי ביד אחת.
"כלום, אני פשוט נורא עייפה "והשענתי את ראשי עליו.
"בואי תשני לידי" נשכבתי לידו.
"פיטה, מה אנחנו נעשה עכשיו ?"
"אני, אמור להישאר כאן, להחליף את ג'וש."
"אני לא רוצה להישאר כאן, אני רוצה שנתחיל את החיים שלנו מחדש, במקום אחר , כמו משפחה נורמאלית"
,אבל, אם אנחנו נחייה כאן, יהיה לנו יותר טוב."
"לא יהיה לנו יותר טוב, אני לא מסוגלת לחיות במקום שבכל שנייה מסוגלים לרצוח את הבן שלי ואותך. אני פשוט רוצה קצת שקט, חיים חדשים"
"אם זה מה שאת רוצה, אנחנו נעבור מפה."והוא חיבק אותי ואני חיבקתי אותו בחזרה.
"תבטיח לי, שיותר אתה לא בורח לי, ולא משנה מה קורה" והחזקתי אותו חזק.
"אני מבטיח"
"אני אוהבת אותך" ונישקתי אותו .
שנה לאחר כל מה שקרה,אני פיטה וקונור נסענו לקריביים, מקום כל כך קסום.
היה לנו שטח פרטי שהיה רק שלנו, היה לנו בית גדול שם, וחיים רגילים. אנחנו לא גרים כאן באופן קבוע, זה סוג של חופשה זמנית.
קונור ופיטה רדפו אחד אחרי השני ושיחקו. ואני ישבתי והסתכלתי עליהם.
הסתכלתי עליהם, ואז פתאום הם נעלמו. חיפשתי עוד כמה שניות והם לא היו שם.
"ששש... בשקט קונור" שמעתי את פיטה לוחש.
ואז דלי גדול של מים נשפך עליי.
פיטה וקונור צחקו כל כך.
"אני נורא שמחה שזה מצחיק את שניכם" וחייכתי אליהם.
באתי להרביץ לפיטה , והוא תפש אותי חזק בחיבוק.
"אני אוהב אותך" ונישק אותי.
ואחרי כמה שניות הרגשתי עוד מים נשפכים עליי.
קונור זרק עליי ועל פיטה מים, והתגלגל מצחוק....
יותר מאוחר באותו יום, כולנו כבר היינו אחרי מקלחות, קונור כבר ישן.
"בואי" אמר לי פיטה. והושיט לי את ידו
"לאן ?" שאלתי אותו, ולקחתי את ידו.
יצאנו מהבית והתחלנו ללכת לכיוון החוף .
"לאן פיטה?" שאלתי אותו.
”תכף תראי"
המשכנו ללכת, הגענו לשפת הים. פרחים ונרות היו מפוזרים על החול הלבן, והגלים הקטנים שהגיעו לחוף עצרו בדיוק כמה סנטימטרים לפני שפגעו בהם. האור היחיד שהיה בקע מהנרות.
"קטניס, אני אף פעם לא באמת הצעתי לך כמו שצריך" אמר ואז ירד על הברכיים.
"קטניס אוורדין, התנשאי לי ?" והוא הוציא טבעת מהכיס.
הרגשתי איך אושר מציף וממלא את כולי מבפנים, בלי שליטתי חיוך ענקי נמתח על פניי.
הסתכלתי בעיניו.
"אני מסכימה" הוא ענד את הטבעת על אצבעי.
הוא התרומם, והוא הרים אותי וסיבב אותי באוויר.
"אני מאוהב בך !" ואני תפסתי את פניו ונישקתי אותו.
