הבאתי לו 3 סכינים.
"אחד בצד שמאל, אחד למטה בתוך הגרב ואחד על היד "
אחרי שסידרתי לו את כל הסכינים על הגוף. התקדמתי.
"רגע אמרה ונסה מה איתך ?"
צחקתי מעט והרמתי את החולצה , על הבטן שלי היו מודבקים 4 סכינים.
מתחת לשרוול היו לי עוד שניים, היה לי אקדח במכנס, סכין בנעל, ואקדח על הרגל למטה.
"זה תמיד עלייך ?" שאלה בחשש.
"רוב הזמן" וחייכתי אליה. והיא הבינה למה התכוונתי."- כל זמן שאני רוצה להישאר בחיים זה עליי,"
והתחלנו להתקדם אל עבר הבקתה.
במרחק קצר מן הבקתה ראינו מישו בערך בן עשרים יושב על אחד הכיסאות בוהה בחלל הריק. הסתכלתי על עיניו ועיניו היו בצבע תכלת ולבן מחשמל, זה היה נראה כאילו יוצאים לו ברקים מתוך העין. עורו היה לבן ושפתיו היו אדומות, והיו לו שני עגילים מעל השפתיים.
שהיינו במרחק כמה צעדים הוא קם מהכיסא והתקרב אלינו.
"מה אתם רוצים ?" שאל בקול חזק.
לא עניתי לו והמשכתי להתקדם. ראיתי שונסה וקונור נעצרו במרחק מסוים ממני.
"מי אתה שאל ?" בקול יותר ארסי וחזק.
"אתה גר פה לבד ?"
"זה עינייך ?"
התקרבתי אליו עוד, והוא הוציא סכין.
"תתרחק " פקד עליי.
לקחתי צעד אחד אחורה, ויישרתי מבט ישר אל תוך עיניו.
"מה אתם עושים פה ?" שאל בקול תוקפני. "- האישה הזאת שלחה אתכם ?"
"איזו אישה ?" שאלתי בקול תמים.
אחרי כמה שניות של שקט מוחלט.
"לכו מפה!" צעק עליי.
ואז איש מבוגר ייצא מתוך הבקתה.
"גייל מי אלה?" שאל האיש המבוגר.
"כלום אבא, תחזור הביתה" אמר לו גייל בלי להוריד את מבטו ממני.
האיש המבוגר התחיל להתקרב אלינו.
"תחזור הביתה אבא"
"תוריד את הסכין גייל" פקד עליו אביו.
הילד לא הקשיב לו.
"תוריד את הסכין" אמר והפעם בקול תקיף יותר.
והבן הוריד את הסכין.
אביו התקדם לעברי, ואני נשארתי באותו מקום.
"שלום נעים מאוד אני אבא של גייל, איך אני יכול לעזור לך?" והושיט את ידו ללחיצה
לחצתי את ידו באיטיות.
"נעים מאוד אני פיטה, ואני חושב שאני הגעתי לבית שלכם בגלל סיבה כל שהיא." אמרתי מהסס ובוחן כל מילה שיוצאת לי מהפה.
"אתם רוצים אולי להיכנס ?" שאל ונשען על המקל שלו. "- נורא קר בחוץ."
"בסדר ניכנס"
"מי אלה ?" שאל והצביע במקל שלו על קונור וונסה.
"זה קונור הבן שלי,וזאת ונסה אחות של אשתי." שיקרתי בלי להסס.
"נעים להכיר" אמר בחיוך.
והתחלנו להתקדם אל עבר הבקתה.
"אז אתם מתכוונים להגיד לי למה באתם ?" שאל האיש המבוגר בעודו מוזג חלב לתה שהגיש לנו.
