"אין טעם" אמרה לי. "- תוותר, תמשיך את החיים שלך בלעדיי" והיא ליטפה את צווארי.
"אני לעולם לא אמשיך את החיים שלי בלעדייך" אמרתי בקול בטוח. "לעולם אני לא אפסיק לחפש אותך כל עוד אני יודע שיש סיכוי שאת חיה"
היא לא ענתה לי. היא רק חייכה, והצבע חזר לה לפנים.
"עד חצות," אמרה פתאום.
"מה עד חצות ?"
"אתה עוד תבין" ונעלמה.
נשארתי יושב על הרצפה, ומילים של שיר התחילו להתנגן בראשי.
" כמה אני רוצה, כמה אני רוצה שתהיי כאן, "לחשתי. "-אנחנו רק שתי נשמות אבודות
שוחות בתוך אקווריום" וקמתי מהרצפה. "-שנה אחר שנה,רצים שוב על אותה אדמה ישנה" . התקדמתי לכיוון הדלת. "- מה אותם הדברים הישנים,הלוואי והיית כאן...."ויצאתי מהחדר מתקדם לעבר החדר של קונור...
"קונור, קום צריך לצאת" הוא קם תוך שנייה.
"טוב אבא" אמר לי בקול ישנוני. והתקדם לאמבטיה.
הלכתי לחדר של גייל.
ראיתי אותו שוכב מתחת לשמיכה מחובק עם ונסה.
"הוא היה חייב?" אמרתי לעצמי בלחש.
התקרבתי אליו, ושמתי לו יד על הפה. ואחרי כמה שניות הוא התעורר.
"ששש !" לחשתי בשקט, והורדתי את ידי מפיו.
"קום" אמרתי. "עכשיו"
בדרך החוצה ראיתי את הדף על הרצפה. לקחתי אותו בלי שהוא שם לב וירדתי למעטה.
אחרי עשר דקות שניהם היו למטה עם התיקים מוכנים.
"תקשיב פיטה," אמר גייל. " אני חושב שרומי צריכה לבוא איתנו"
"מה קרה ?" שאלתי בחיוך. "היא התפשטה ואתה שינית את דעתך."
"משהו כזה" אמר בחיוך.
הוצאתי את הדף מהכיס.
"היא לא הולכת לבוא איתנו, יש לי את הדף אתה יכול להישאר פה"
"קונור, לך למטבח תיקח לך כמה חטיפים ודברים כאלה לדרך"
"טוב " אמר והלך.
"אגב, " אמרתי לגייל והנמכתי את הקול. "- גם אני, עשיתי אותה"
ועליתי למעלה להביא את התיק שלי.
"זהו זה, הגענו" אמרתי. "- זה זה-L.I.D "
שלושתנו יצאנו מהמכונית.
ואז צלצל לי הפלאפון.
שלושתנו שתקנו והטלפון היה היחיד שהשמיע רעש.
"תענה כבר" אמר גייל.
עניתי לשיחה ושמתי על רמקול.
"שלום פיטה" שמעתי את הקול החלק כמשי אך המצמרר כמוות.
"איפה את?" שאלתי
"אני רואה פתרת את כל החידות שלי."
"איפה את?" שאלתי בקול חזק יותר.
"אתה לא צריך לצעוק טושי שלי" אמרה בקול המפחיד שלה. "אני ואשתך ממש נהנות ביחד"
"מה עשית לה מפלצת !" צעקתי.
"בינתיים כלום" וקולה היה תמים לגמרי. " הרי אמרתי לך בחידה שלי, היא תחייה עד ה-6.6 , יש עוד שעתיים. "
"פיטה !!!!!" שמעתי צרחה, עיניי נפקחו והלם תקף אותי, זאת הייתה הצרחה של קטניס.
לבי נעלם דום "אני חייב להציל אותה" אמרתי בלבי
"תהיי בשקט !" צעקה עלייה.
"איפה אתן ?"
"תחזיק אותה על הקו אני יאתר מאיפה השיחה." לחש לי גייל בשקט באוזן.
