"אתה באמת חושב שאני יגיד לך. זה עוד חידה." וצחקה. "-נו תחשוב טוב"
"אני פתרתי את כל החידות שלך עד עכשיו!"
"ואני מודה פתרת אותם טוב מאוד."
ראיתי את גייל מקליד מהר במחשב.
"היא חסמה את האות" אמר בייאוש.
"אויש נו טושי, ככה אתה מכיר אותי ? נראה לך שאני לא יעשה משהו כדי שלא תמצא אותי בכזאת קלות"
"את תכננת הכול מפלצת! "
"בזה אתה צודק. אתה חושב שיש עוד מישהו עם מוח גאוני כמו שלי שיכול לחשוב על כזאת תוכנית ?"
"תפסיקי להחמיא לעצמך זה כבר מגעיל"
"אתה יודע טושי" אמרה בקול חמוד. " לא דיברתי איתך מאז שברחת לי באמצע החתונה."
"ומזל שעשיתי את זה" אמרתי בקול יבש
"אויש נו טושי אתה לא נחמד אליי" אמרה נעלבת. "- אני הייתי יותר נחמדה אלייך"
לא עניתי לה.
"אתה זוכר את החתונה שלנו ? כבר קידשת אותי, כבר הייתה לי טבעת על האצבע, כמעט שברת את הכוס, אבל היא הייתה חייב לקום ולהגיד שהיא אוהבת אותך ולהרוס לי את החתונה שלנו ! את היום הכי יפה בחיים שלנו. "
"בחיים שלך אולי היום הכי יפה. בחיים שלי זה היום הכי נורא בחיי,"
"היינו ביחד שנה וחצי טושי שלי," אמרה מתעלמת מדבריי. "- אתה לא זוכר שאתה באמת סיפרת לי שבמשך שנה וחצי אתה התחננת אליה והיא לא רצתה אותך ! ואני כן רציתי אותך ואני כן אהבתי אותך, ואחרי השנה וחצי שאתה ואני היינו ביחד ושחכת ממנה הצעת לי נישואים, ואני הסכמתי. ואז היא הגיעה!"
"אני לא אהבתי אותך, חיבקתי אותך וחשבתי עלייה, נישקתי אותך וחשבתי עלייה, נגעתי בך וחלמתי שאני נוגע בה,"
" תלך 5 צעדים,יש שם מכתב על הרצפה תיקח אותו." אמרה בקול קר וניתקה.
עשיתי כדבריה והלכתי 5 צעדים קדימה.
הייתה מעטפה לבנה , הרמתי אותה.
הוצאת את המכתב מבפנים.
היה כתוב בגדול L.I.D ושלושה קווים ריקים מתחת.
"מה יש במכתב ?" שאל גייל והתקדם אליי.
נתתי לו את המכתב.
"אולי זה ראשי תיבות של3 מילים באנגלית ?" שאל.
"יכול להיות" אמרתי.
"אני לא מצליח !" אמר גייל. "- כבר שעה שאני מנסה לפתור את זה ואני לא מצליח."
"תראה לי את המכתב " אמר קונור.
"אתה לא תצליח" אמר גייל ויש עוד שעה.
"תן לו את המכתב " אמרתי והתקדמתי אליהם.
קונור הסתכל כמה שניות במכתב, ואז הסתכל עלינו.
"אתם ממש מטומטמים נכון ?" אמר וצחק. " זה לא ראשי תיבות. זה פשוט מילה"
הוא לקח את העט מהיד של גייל.
" L.I.D= ליד " אמר באנחה. "- היא עושה מכם צחוק ואתם נופלים למלכודת שלה."
ופתאום גייל התחיל לרוץ לכיוון L.I.D.
"קונור בוא" אמרתי ורצנו אחריו.
ליד היו מדרגות שמובילות אל מתחת לאדמה, והן היו מוקפות בזכוכית, וסרט אדום שהתריע על סכנת מוות לנכנס.
"פיטה מהר נשארו 27 דקות !"
