"לא רוצה לסלוח לך, אף פעם אף אחד לא בגד בי! ואז אתה עבריין קטן ואידיוט בא והולך למאהבת שלו, אני איתך גמרתי!"
"טוב, אני לא זז מפה." והוא התיישב על הספה.
"מה אתה חושב שאתה עושה ?"
"אני נשאר פה עד שתסלחי לי"
"ואם אני יגיד שאני סולחת לך אתה עף ?"
"לא, אני אשאר איתך ונתחתן"
"משהו שלא יקרה"
"אל תהיי כל כך בטוחה. בואי שבי לידי התגעגעתי אלייך. "
השעה הייתה 6 בערב, קונור (למזלי) היה אצל חבר. אני ופיטה ישבנו בספה, אני בקצה בצד ימין והוא בקצה בצד שמאל, וכל כמה שניות הוא זז כמה סנטימטרים לכיווני. ולא הפסיק לבהות בי.
כמובן שהוא לא הפסיק לדבר והרי הוא ידוע בכוח השכנוע שלו בדיבורים הרגשתי שאני עוד שניה קופצת עליו בנשיקות אבל הייתי צריכה להזכיר לעצמי הוא ב-ג-ד בי!!
אוף אני לא מאמינה איזה קרצייה הוא יכול להיות.
"טוב די לבהות בי" אמרתי לו.
"מה את רוצה ? זה יותר טוב מטלוויזיה."
"אני בטוחה שגם לבהות בה היה יותר טוב מטלוויזיה "
וקמתי מהספה ועליתי לחדר שלי לישון.
עשיתי מקלחת קצרה, ונכנסתי למיטה.
ואחרי כמה זמן נרדמתי.
כשקמתי בבוקר, פיטה ישן לידי. "בוקר טוב" אמר ונישק אותי.
"פיטה אתה לא מבין איזה חלום היה לי, חלמתי שבגדת בי "
"זה בחיים לא היה קורה" והוא המשיך את הנשיקה שלי ושלו.
"אתה מבטיח לי ?" אמרתי ועצרתי את הנשיקה.
"כן, אני מבטיח" והוא המשיך אותה...
הנשיקה שלנו הפכה ליותר סוערת, ומלאת אהבה עם כל שנייה שעברה.
ואני הרגשתי כמה שאני אוהבת את פיטה וכמה שאני פשוט צריכה אותו לידי.
פקחתי את העיניים, והייתי במיטה שלי.
רק אחרי כמה שניות הבנתי שכל מה שהיה עכשיו היה בעצם חלום.
הכרחתי את עצמי להתעלם מכל מה שעכשיו חלמתי.
קמתי מהמיטה, והסתכלתי על עצמי במראה.
"מה נהיה ממני ?" שאלתי את עצמי בלחש.
אם, כשהתחלתי את התואר שלי ברפואה היו אומרים לי שבסוף אני יהיה במצב שאני בו עכשיו, שאני סוג של מאורסת לרוצח שברח מהכלא, שעכשיו הוא עובד בדבר שאני לא בדוק יודעת לתאר אותו, שבגד בי, ושיש לי ילד ממנו.ושהאח התאום שלו יחטוף אותי, ושהבוס שלו יתעלל בי.
ואחרי כמה שניות, עיניי נפקחו והלכתי כמה צעדים אחורה. ונזכרתי ביום שבו פיטה הציל אותי מהבוס שלו. ומה שהוא אמר שנייה לפני שמת.
" 'אתה מתחמק אתה לא רוצה שאני יגיד לה מה עשית במשך שנתיים...'
ופיטה ירה בו 3 כדורים בראש..."
