הוצאתי לה חולצה שלי מהתיק והבאתי לה אותה.
היא לבשה את החולצה שהגיעה לה כמעט עד הברכיים.
"תודה" אמרה וחייכה אליי.
"הייתי מביא לך מכנס אבל אני חושב שזה יהיה גדול עלייך." אמרתי לה בחיוך.
"לא צריך זה בסדר." והיא התיישבה בחזרה על הכיסא.
הסתכלתי לרצפה עם חיוך קטן. לא ידעתי בעצם למה אני מחייך.
"אז... מה בעצם אתה מחפש ?" שאלה אותי.
"למה את חושבת שאני מחפש משהו ?" שאלתי בקול מעט חשדני.
"לא יודעת זה נראה ככה. לא כל יום רוצח סדרתי שהצליח לברוח מהכלא, וחי בבית שלו מוגן ובטוח, יוצא משם עם הילד הקטן שלו ונלחם עם שוטרים"
"אם אני רוצח סדרתי אז את לא מפחדת להיות פה איתי לבד ?"
"הבן שלך בחדר ליד אתה לא תעשה לי כלום. ואם אתה היית רוצה לפגוע בי אז ממזמן כבר היית עושה את זה"
הסתכלתי בעיניה לכמה שניות. התחלתי לבחון בעיניי את פניה. כל תווי פנייה היו כמו של בובה.
היא נראתה פשוט מושלם. הסתכלתי בעיניה יותר טוב, והרגשתי שאני מסתכל בעיניים של קטניס.
"אימא שלו מתה נכון ?" שאלה , והסתכלה על הדלת שמובילה לחדר שבו קונור היה.
"איך את יודעת ?"
"ראיתי בחדשות שהיא מתה. ירו בה."
"כן אני יודע את זה, את לא צריכה להזכיר לי"
"מצטערת"
אחרי כמה דקות של שתיקה, הפלאפון שלה צלצל, והתיק שלה היה לידי.
היא קמה מהכיסא והתקרבה אליי, שהיא הייתה במרחק סנטימטר ממני קמתי, וחסמתי את דרכה אל התיק.
היא שתקה, לא אמרה מילה רק הסתכלה עליי.
תפסתי אותה בחיבוק והצמדתי אותה אליי, התכופפתי אליה, והקרבתי את ראשי לראשה.
היא עדיין שתקה, והורידה את ראשה.
תפסתי את סנטרה בעדינות והרמתי את ראשה, הסתכלתי על תוך עיניה והתעלמתי מהמחשבות על קטניס שקפצו לראשי.
הקרבתי את שפתיי לשפתיה, ונישקתי אותה בעדינות.
משהו במגע שלה גרם לי להשתגע, גרם לי לרצות אותה. הרגשתי משהו שבחיים לא הרגשתי שנישקתי את קטניס.
היא הייתה אחרת, שונה. המשכתי לנשק אותה בלי לעצור.
כל נשיקה הרגשתי איך היא מטריפה אותי מחדש. הרמתי אותה, והשכבתי אותה על המיטה.
המשכתי לנשק אותה בלי לעצור, לא הצלחתי לנתק את עצמי ממנה, הייתי ממוגנט אליה, בלי שום שליטה על המעשים שלי.
התחלתי להוריד לה את החולצה.
"רגע!" אמרה. והפסיקה את הנשיקה.
"מה קרה?" שאלתי.
" אני לא יודעת איך להגיד לך את זה..." אמרה ונעצרה באמצע דברייה. "- אני.... בתולה," אמרה בחיוך ביישני
"את בתולה ?" וחייכתי אליה.
"כן" אמרה בביישנות.
"אין לך ממה להתבייש בזה," אמרתי בקול שקט. "- אף בחורה לא צריכה להתבייש בזה שהיא בתולה."
"אני בקושי מכירה אותך, את השם שלך אני בקושי יודעת" אמרה בחיוך וצחק מעט.
"פיטה מלארק , ואת ?" וחייכתי אליה.
"ונסה הדג'נס" אמרה ונישקה אותי שוב.
