פרק 52

226 6 0
                                    

פקחתי את עיניי, והרגשתי את החיוך שבא מהחלום הטוב של הלילה.

קמתי מהמיטה, וראיתי את ונסה שוכבת ישנה על הרצפה מקופלת כולה.

הרמתי אותה בעדינות והשכבתי אותה על המיטה.

נכנסתי להתקלח ונזכרתי בכל פרטי החלום.

"היא עומדת לחזור אליי." לחשתי לעצמי. "- רק עוד קצת והיא תהיה שוב איתי"

"אנחנו במרחק של בערך שעה מהבניין הזה." אמר קונור.

לחצתי יותר חזק על דוושת הגז והתחלנו לנסוע יותר מהר.

"אבא אפשר לעצור לאכול איפה שהוא, אני ממש רעב."

"כן" אמרתי. "- תכף נעצור לאכול"

"לא שאני מתלוננת או משהו, " אמרה ונסה "- אבל אני כבר שלושה ימים עם אותם בגדים ואני מרגישה לא בנוח" וקולה היה עצבני ועצוב.

"את גם מריחה לא משהו" אמר לה קונור בחיוך.

"פ י ט ה !" צעקה. "- תעצור את המכונית עכשיו."

בזמן שעצרנו במסעדה, ונסה נכנסה עם הכרטיס אשראי שלי לחנויות בגדים.

"למה אנחנו צריכים לממן אותה ?" שאל קונור עצבני.

"כדי שיהיה לה נחמד להיות איתנו." אמרתי בקול משועשע.

"כן ממש" אמר קונור והתחיל לאכול.

יצאנו מהמסעדה וגם ונסה בדיוק יצאה מהחנות עם כמה שקיות של בגדים, נעליים ובשמים.

"כמה את צריכה לקנות?!" אמרתי לה בכעס. "את היום הולכת !"

"כאילו שזה ממש-ממש יקר לך, אל תהיה קמצן" אמרה.

"טוב בסדר, תכנסי לאוטו."

"זאת הפנייה האחרונה נכון ?" שאלתי את קונור שהסתכל במפה.

"כן" אמר. "- עכשיו רק צריך להמשיך ישר."

המקום שהיינו בו, זו הייתה עיר עמוסה נורא. מלאה בבניינים גבוהים, ועמוסים בחנויות.

המשכתי לנסוע, ישר. אם אפשר לקרוא לזה ישר.

"זה-זה" אמר קונור. "אמר- L.I.D"

חניתי את האוטו ויצאנו.

"אתה בטוח שזה זהL.I.D ?"

"לפני המפה כן"

"ה-L.I.D לא קיים פה יותר כבר 13 שנה" אמרה אישה לבושה בחליפה שבאה להיכנס לבניין.

"למה?" שאלתי, וכל התמונה של לראות את קטניס התנפצה לי מול העיניים.

"המנכ"ל של המקום עמד לפשוט את הרגל, איזה מיליונר אחד שקנה אותו, העביר אותו. אממ.. לקליפורניה כן לשם העבירו אותו."

"קליפורניה ?" שאלתי.

"כן" ענתה. "- למה אתה מחפש אותו ? שנים שאף אחד לא דיבר עליו"

"סתם, לא חשוב."

הסתובבנו וחזרנו לאוטו.

ליד המכונית נשען הילד עם העיניים המפחידות.

"מה אתה עושה פה ?" שאלתי אותו.

"אני גיליתי לפנייך איפה היא נמצאת. אבל כנראה רק עכשיו הבנת שזה בקליפורניה."

"מה אתה רוצה?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"הוא הוציא דף מהכיס שלו, זה הכתובות והמספר טלפון של מי שלקח אותה, אני מביא לך את זה ואני בא איתך."

"למה אתה כל כך רוצה לבוא איתי ?"

"כי אני אח של קטניס" אמר רגוע

משחקי הרעב-קצת שונה ממה שרגיליםWhere stories live. Discover now