על צג הפלאפון היה רשום 'מספר חסום'
עניתי לשיחה והצמדתי את הפלאפון לאוזן.
"פיטה, זה גייל"
"קונור איתך ? איפה אתם ?" שאלתי מהר.
"הוא איתי" אמר בקול שהיה די רגוע יחסית למישהו שחטפו אותו.
"זה אתה !" אמרתי בלחש.
"אז ככה, בינתיים קונור בסדר, אבל כדי שהוא ימשיך להיות בסדר אתם תצטרכו להקשיב לכל מה שאני אומר לכם"
"מה אתה רוצה ? כסף נכון ?"
"דווקא לא," אמר בשקט. "- הייתי פשוט מבקש ממך, לא הייתי חוטף את הבן שלך בשביל זה."
"אז מה אתה רוצה ? פסיכופט"
"זה די מפתיע אותי, לכולם אתה קורא פסיכופטים אבל אתה יותר מטורף מכולם"
"אל תדאג, ברגע שאני יימצא אותך אני יראה לך כמה מטורף אני, ולמה באמת שמו אותי בכלא."
"אני כבר מחכה לזה" וצחק "- אבל אתה יודע, אני די אהבתי את המשחק של ג'והאנה, אז אני חושב שאני גם ישחק איתך ככה."
"נגיד ואני לא יימצא אותך לפני, למה באמת אתה עושה את כל זה?"
"תחשוב על כל הסבל שגרמת לאחותי! אני נשבע לך שאתה הולך לשלם על זה"
קטניס חטפה את הטלפון מידי במהירות.
"גייל , לא משנה לי מה הסיבה שבגללה עשית את זה, אבל תחזיר את הבן שלי ברגע זה!" צעקה.
יצאתי מהר מהמכונית, הולך במהירות לכיוון הבית, התקדמתי לאחד השומרים.
"תארגן כמה אנשים שצריך, גייל הות'רון, שים אנשים בכל מקום, יש במצלמות תמונה שלו, תוציא תמונה שלו תתלה בכל מקום אפשרי, כל מקום שיש בו את השם גייל אני רוצה מעקב צמוד," אמרתי בקול מהיר ולחוץ מצידי תסווה את אנשיך לא לחינם לימדתי אתכם להשתמש פעם בזיגוגים במאפייה.
הוא הנהן ונכנס אל תוך הבית.
הלכתי במהירות לכיוון המכונית. ואז ראיתי את ונסה יוצאת בריצה מהבית ומתקרבת אליי.
"מה את רוצה ?"
היא החזיקה בידה את הטלפון.
"זה גייל, תהיה בשקט אני יעזור לכם."
קטניס יצאה מהמכונית והתקרבה אלינו.
"הלו" ענתה ונסה בשקט לשיחה ושמה על רמקול
"ונסה זה גייל" נשמע קול שקט מהקו השני.
קטניס נצמדה אליי, ואני חיבקתי אותה.
"גייל, איפה אתה ?"
"אני לא יכול להגיד לך את זה. אבל אני רוצה שתהיי איתי "
"מה עשית לקונור ?"
"לא עשיתי לו כלום, הוא בסדר."
"מה אתה משוגע ? למה אתה חוטף ילד ? אתה לא נורמאלי !" צעקה עליו.
"הייתה לי סיבה מספיק טובה, ותאמיני לי שאני לא ייפגע בו. " אמר. "- אלה אם כן לא תהיה לי ברירה."
