פרק 47

270 6 0
                                    

הייתי בתוך מקום חשוך, לא ידעתי איפה אני נמצא.

"אתה בגדת בי !" שמעתי את הקול של קטניס אומר לי.

"אני לא..."

"אתה רק הכרת אותה, כבר אתה בוגד בי איתה?" ושמעתי את העצב ואת הכאב בקולה.

"קטניס אני אוהב אותך !" אמרתי מנסה לגרום לה להאמין לי.

"חשבתי שאני אהבת חייך ! חשבתי שנהיה ביחד תמיד, ששום דבר לא יפריד בינינו. ואתה הרגת והרסת ושרפת את כל מה שהיה בינינו!"

"קטניס היא סתם באמת! את חייבת להאמין לי !" צעקתי מדבר לאוויר הריק.

"אני מעדיפה למות מאשר לראות אותך שוב פיטה!"

"קטניס אני..."

"אני אמות לפני שאני אראה אותך שוב!"

שמעתי את קולה מהדהד בראשי.

וקמתי במהירות מהחלום.

לקח לי כמה שניות לחזור למציאות ולהבין איפה אני נמצא, ומה קרה אתמול.

ונסה הייתה מחובקת בין זרועותיי והייתה צמודה אליי. אני בגדתי בקטניס. אני בגדתי בה. כל גופי התמלא צמרמורות.

והחרטה על מה שקרה אתמול הציפה אותי.

"אני בגדתי בקטניס" אמרתי בלחש, רציתי למות ! פשוט לקחת את אחד האקדחים שיש לי בתיק ולירות בעצמי.

הורדתי בעדינות את ונסה מעליי, וקמתי מהמיטה, הלכתי לאמבטיה והסתכלתי על עצמי במראה.

"אידיוט !" צעקתי

"מה עשיתי!"

"אני בגדתי באישה של החיים שלי. היא איפשהו מחכה לי. מחכה שאני יבוא ויציל אותה, וזה מה שאני עושה."

סובבתי את גבי למראה ונכנסתי להתקלח. עשיתי מקלחת מהירה.

אחרי שיצאתי מהר התלבשתי והערתי את קונור.

"קונור , קום צריך ללכת "

לקח לי כמה דקות להעיר אותו ואחרי שהוא קם הוא התחיל להתארגן.

התחלתי לאסוף את כל החפצים שלי מהחדר בשקט כדי שונסה לא תקום.

"קונור תזדרז" אמרתי כשדפקתי על הדלת של האמבטיה. "- אנחנו צריכים ללכת"

הוא לא ענה לי.

"פיטה כבר הולכים ?" שמעתי את הקול הישנוני של ונסה אומר לי.

"כן הולכים" אמרתי בקול מעט קר.

"קרה משהו ?" שאלה אותי. "- למה לא הערת אותי ?"

"פשוט לא רציתי להעיר אותך "

הייתה שתיקה של כמה שניות, ואז היא קמה מהמיטה.

"זה לא שאתה לא רצית להעיר אותי" אמרה בכעס. " אתה פשוט לא רצית שאני אבוא איתך"

והיא נעמדה מולי.

"תקשיבי ונסה, מה שקרה אתמול לא היה צריך לקרות"

"אז הבנתי, אני סתם סטוץ ללילה!" צעקה עליי.

"זה לא זה! זה פשוט ש..." ולא הצלחתי להמשיך. אני לא יכול להגיד לה את האמת.

"פשוט שמה ?"

"אני נשוי !" אמרתי לה בקול תוקפני.

"היא מתה !" אמרה לי בקול תוקפני. "- אתה נשוי למישהי שמתה ?"

"אל תתערבי בעניינים שהם לא שלך !"

"זה לא עניין שלי ?" והיא התקרבה אליי מעט.

הפיתוי לנשק אותה היה גדול מידי. נמשכתי אליה בצורה מטורפת .

משחקי הרעב-קצת שונה ממה שרגיליםWhere stories live. Discover now