"אתה אח של קטניס ?!" אמרתי לא מאמין
הוא הוציא תעודת זהות מכיס והגיש לי אותה. לקחתי אתה תעודת זהות מידו והסתכלתי.
השם שלו היה- גייל הות'רן-אוורדין.
"אני האח החורג שלה ושל אחותה"
"אתה באמת אח של קטניס." אמרתי בקול חלש לא מאמין.
עברתי על כל הזיכרונות ממנה בראשי. היא לעולם לא הזכירה שום אח בשם גייל.
"למה היא אף פעם לא הזכירה אותך ?"
"לא יודע" אמר בפשטות.
"המבוגר שהיה איתך, הוא אבא של קטניס ?"
"לא, אבא שלהם מת בפיצוץ בעבודתו במכרה"
"אז למה קראת לו אבא?" שאלתי חדשני.
"זה לא עניינך " ענה.
"אז אתה לא עולה לאוטו."
"אז אתה לא מקבל את הדף" אמר.
"אתה סוחט אותי ?" שאלתי. "- כי אני יכול בשנייה לרצוח אותך ולקחת את הדף."
"נגיד שתרצח אותי" אמר משועמם. "- מה קטניס תגיד שהיא תשמע שרצחת את האח שלה שהיא לא ראתה כבר חמש עשרה שנים ?" וקולו נהיה ערמומי וארסי.
"תעלה לאוטו" אמרתי כועס.
"זה רק בשביל קטניס "מלמלתי בלחש.
-וארבעתם טסו לקליפורניה-
הטיסה נחתה בקליפורניה יום אחד אחרי שגייל הצטרף אלינו.
"וואי פעם ראשונה שאני בקליפורניה" אמרה ונסה בהתלהבות.
"היית חייב להביא אותה ?" שאל גייל בשקט.
"גם אני מצטער על זה. "
לקחנו מונית לבית שלי ושל קונור בקליפורניה.
המונית עצרה מול הבית וארבעתנו ירדנו.
נכנסתי הביתה, והכול היה בדיוק כמו שהשארנו אותו.
"כאן גרת ?" שאלה ונסה בפליאה.
"כן"
"ואו! זה פשוט ענק !"
בלי להשיב למה שהיא אמרה עליתי לחדר שלי.
רציתי פשוט קצת שקט מכולם.
התיישבתי על המיטה והזיכרון שהצעתי נישואין לקטניס קפץ למוחי.
" 'בואי' אמרתי לקטניס.
'לאן?' שאלה אותי.
החזקתי את ידה ויצאנו מהבית לכיוון החוף.
'לאן פיטה?' שאלה אותי שוב.
'תכף תראי' אמרה לה והרגשתי כמה שאני מתרגש.
המשכנו ללכת, והגענו לשפת הים שבה סידרתי פרחים ונרות לפני כן.
'קטניס, אני אף פעם לא באמת הצעתי לך כמו שצריך' אמרתי וירדתי על הברכיים.
'קטניס, אהובתי היקרה, התנשאי לי ?' והוצאתי טבעת מהכיס.
לקח לה כמה שניות ואז חיוך ענקי נמתח על פנייה, היא הסתכלה בעיניי ואני הסתכלתי בעיניה.
'אני מסכימה' ענתה.
"ענדתי את הטבעת על אצבעה, והאושר הציף את כולי, הרגשתי ממש בעננים. לא הבנתי מה אני עשיתי. מה הדבר הטוב שעשיתי בחיים השחורים האלה שלי. "
דמעות מילאו את עיניי, והרגשתי את החור בליבי, החור שנשאר אחרי שקטניס נחטפה.
